לכבוד ד"ר הירש
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
לפני כשנתיים וחצי החל אצלי דיכאון שהוביל ל-O.C.D. (או להיפך). מזה כשנתיים אני נמצא בטיפול פסיכולוגי+פסיכיאטרי. קבלתי בתחילה ציפרמיל, הגעתי ל-3 כדורים ביום והפסקתי בעבקות מניה ועברתי לסרוקסט אחד ביום. כיון שלא השתנה דבר, כעת אני על פרוזק אחד ליום וחצי ריספרדל. ניתן לומר כי הבעיה משתקת אותי מבפנים, אך כלפי חוץ לא ניתן לראות דבר. יש לי במשך היום מחשבות והרגשות של זרות עצמית, מחשבות אובססיביות על אלוהים וכו'-דברים אשר כמעט גורמים לי להתאבד. קורה לי, שאני מדבר ואני שואל את עצמי מי זה הגוף המדבר- מחשבה שחוזרת ונשנית אצלי שמטריפה אותי. כמה זמן אני עוד אמור לסבול? האם אני צריך להחליף את המטפלים שלי? האם שייך לצאת עם בחורה ע"מ לרענן את חיי? האם כל חיי אסבול? אודה לך מאוד אם תתייחס אלי ותענה לי
לי זה נשמע כמו משהו פסיכוטי ולא OCD או דכאון
מה זה פסיכוטי?
מאחר שאתה סובל זמן כה רב, אני במקומך הייתי מחליפה את המטפלים שלי. ייתכן שאתה מטופל לא נכון ת תרופתית אולי זה נכון גם לגבי הטיפול הפסיכולוגי העובדה היא שאין שיפור ואין סיבה שזה יהיה עם תרופות ככ טובות כמו שיש היום לכל אחת מן הבעיות שאתה מעלה. טלי.
שלום, OCD לעתים עלולה להיות הפרעה עקשנית.... הסבל איתה הוא רב. עם זאת בהחלט אפשר לרפא את ההפרעה ולהרגיש הרבה יותר טוב. אם אתה מרגיש מאוכזב מהטיפול אפשר ללכת גם בדרך ביניים. ללכת לייעוץ נוסף אצל אחד המומחים לנושא בארץ. הרבה בריאות ותשמור על עצמך דר' גיורא הידש
