פחד מהאור- שמש

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

18/10/2003 | 01:06 | מאת: רונה

אני אמא לילדה בת 17 . בתי כבר 4 חודשים לא יוצאת מהבית ביום לטענתה היא לא יכולה לצאת מכיוון שהיא פוחדת -לא יכולה לצאת ביום בכיוון שהשמש מפריעה לה ועושה לה כאב ראש. התייעצתי עם פסיכולוגים ובכל מיני מישורים . הגיעו למסקנה שהילדה לא עומדת בלחץ הלימודים והשמש הוא סתם תירוץ לא ללכת לבית הספר. לבתי לא היו בעיות בבית הספר עד היום היא תלמידה חרוצה שקדנית וללא בעיות משמעת . למרות שהותרנו לה לא ללכת לבית הספר ולהשאר בבית ולא לחצנו עליה , אנחנו הולכים לעבודה ואנחנו בקשר טלפוני איתה ביום היא לפעמים מתקשרת ומבקשת שנגיע מהר לבית בכיוון שהיא לא יכולה יותר היא מפחדת. במהלך היום שהיא בבית היא לא יוצאת מחדרה לפעמים רואה טלויזה וישנה . בערב היא פורחת = מתקפדת לחלוטין. כרגע אנו בדעה שאנחנו לא צריכים לוותר לה להעמיד לה גבולות ולשכנע אותה כן לצאת וכל יום אפילו לזמן קצר ולראות לה שהיא כן מסוגלת . אני מפחדת שהיא תעשה לעצמה משהו. אני לא ישנה בלילות מפחד שיקרה לה משהו שאני אשן. זה פוגע בתיפקודי כאם לשאר האחים וכן בעבודה . אני לא יודעת עם מי עוד אפשר להתייעץ . אני עובדת עיצות כן לגבי בתי וכן לגבי שכן אני מפחדת שאני אתמוטט. אודה לך על תשובתך.

18/10/2003 | 01:39 | מאת: אבישג

לרונה היקרה שלום משהו שכתבת הקפיץ אותי לגמרי, ואני מתכוונת לכך שאמרת שהפסיכולוגים איתם התייעצת הגיעו למסקנה שהשמש היא "רק תירוץ" בו הילדה משתמשת כדי להימנע מללכת לבי"ס. קודם כל, השימוש במילה "תירוץ" מיד מוסיף לכל העניין קונוטציה שלילית, כאילו היא מבצעת בכוונה איזו מניפולציה כדי להשיג את רצונה. שנית, אישית זה נראה לי פירוש מאוד פשטני לעניין מורכב בהרבה. בואי נחשוב על זה לרגע: היא מוותרת לא רק על בית ספר, אלא על היציאה החוצה בשעות היום, על כל המשתמע מכך. נניח שהיא אכן "מתרצת" זאת בשמש ולמעשה הסיבה היא אחרת - עדיין היא סובלת סבל רב, וללא ספק זה משפיע על כל החיים שלה באופן קיצוני. כנראה שיש בה חרדה כלשהי, חרדה עד כדי כך קשה שלא מאפשרת לה להתמודד עם גורם הפחד באור היום, והיא מעזה לחזור לחיים תקינים רק כאשר החושך מגן עליה. בתך נמצאת בגיל מאוד משמעותי, גיל ההתבגרות. הגיל הזה מרובה בבעיות ובקשיים גם כך, ונראה לי קריטי לטפל בבעיה בהקדם ולא לדחות אותה כדי לא להנציח את הבעיה. ברור שהיא אינה חוששת רק מההליכה לבי"ס אלא מדובר במשהו עמוק יותר. את כותבת שהיא מבלה את שעות היום בבית, לעתים נשארת סגורה בחדר ולפעמים מזעיקה אתכם הביתה מרוב פחד להיות לבד. לכן גם כה מקומם אותי ה"פתרון" שהציעו הפסיכולוגים איתם דיברת. רונה, נראה לי הכרחי שתקחי את בתך לטיפול פסיכולוגי אצל פסיכולוג מומחה לבני נוער, תבררי דרך הרופא שלך/דרך האינטרנט או בכל אמצעי אחר מי מומחה בתחום זה. אני בטוחה שיוכלו לסייע לה, אבל קחי בחשבון שזה לא יהיה פתרון של "זבנג וגמרנו" אלא תהליך ארוך יותר. בינתיים, חשוב בעיניי שתהיו סבלניים איתה, העניקו לה הרבה חום ותמיכה אבל אל "תעשו עניין" מהנושא, בטח לא ליד הילדים האחרים. תשתדלו שלא להעצים את הבעיה ולהפוך אותה למרכז חיי הבית, זה לא ייטיב עם בתך ועלול להזיק לה בקשריה עם שאר הילדים במשפחה. בהצלחה רבה אבישג

18/10/2003 | 08:27 | מאת: אריאל

הי רונה הבעיה שתארת נשמעת רצינית ואין ספק שהיא מפריע למהלך תיפקודה התקין של ביתך וגם שלכם כהורים. אני חושבת שכדאי להיתייעץ עם פסיכאטר

18/10/2003 | 16:58 | מאת: קרין

לידיעתך, יש כזה דבר כאבי ראש שנגרמים מהשמש. יתכן, כי בנוסף לכאבי הראש יש לה חרדה כללית, ולכן עלייך לטפל בכך ברצינות. זהו לא תירוץ.