האם איבדתי את השפיות?

ההורים שלי די מבוגרים,70+,וגם לא בשיא הבריאות. בזמן האחרון מופיעות אצלי מלא מחשבות מפחידות שהם עוזבים אותי ושמשהו יקרה להם. אני לא יכולה לישון בלילה, ואני מדוכאת. אם יקרה להם משהו עולמי יחרוב עלי מאחר ואני אוהבת אותם מאד ותלויה בהם. המחשבות האלה לא מרפות ממני, ואני אכולת רגשי אשמה על כל מיני דברים שפגעתי בהם במשך חיי, ואני ממש פוחדת שייקרה להם משהו. בזמן האחרון אני חושבת על זה כל הזמן..וזה ממש מתלווה בדפיקות לב, ואני לא יכולה להרדם וכשאני נרדמת מאוחר אני קמה ה4 בבוקר ולא יכולה לישון יותר. ובכלל חוץ מזה יש לי מחשבות על כל מיני דברים רעים יקרו לי ושאני אענש על כל הדברים הרעים שעשיתי(השנה וחצי האחרונה הייתה מאד קשה, הייתי עצבנית ופגעתי בכמה אנשים)והעונש הוא שההורים ילקחו ממני, וכל מיני דברים זוועתיים שרק המוח החולני שלי יכול לחשוב עליהם. רופא המשפחה שלי הציע לי פרוזאק. מה אתה חושב? זה יעזור לי? האם המחשבות האלה זה כבר בגדר מחלה? או שבאמת עומד לקרות משהו ואני מרגישה את זה. אני מבוהלת. אני ממש מדוכאת (ולא רק מהמחשבות יש כל מיני דברים אחרים מטרידים בחיי). עברה עלי שנה וחצי מאד מתסכלת וקשה. הייתי כל הזמן עצבנית, כי כלום לא הסתדר לי בחיים, האם איבדתי את השפיות?

פרוזק בהחלט יכול לעזור לך להרגיש יותר טוב פחות בדיכאון וכל ניגזרותיו :רגשי אשם ,מחשבות רעות, בהלה , חרדה וכו' אם רופא המשפחה המליץ לך אז כדאי לך לשמוע לו.. זה רק יכול לעזור..יכול להיות שגם טיפול פסיכולוגי במקביל לתרופות יעזור לך , חבל לסבול במיוחד שההורים שלך מבוגרים ויכול להיות שיהיו צריכים את עזרתך בהמשך כך שעדיף לטפל בעצמך שתוכלי לעזור בהמשך הדרך להוריך, בהצלחה

הרגשה של איבוד שפיות מעידה על פי רוב על הפרעת חרדה,פני ליעוץ

הי מאיה את נמצאת במצוקה כרגע ולכן התחושה של איבוד השפיות. חשוב שתביני שאינתך מאבדת את השפיות ( לא מאבדים אותה כל כך מהר מסתבר) אלה זה חלק המחרדה ובעצם ביטוי של החרדה. חשוב שתגיעי לאיבחון ראשוני ותטפלי במקור החרדה ובסימפוטמים. כיום יש לחרדה טיפול יעיל וחבל שתסבלי בהצלחה אריאל