סיפור אישי והתלבטויות

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

04/10/2002 | 00:19 | מאת: שאול

את סיפרת על הקשר האישי עם המטפלים שלך אני אספר על שלי. בערב יום העצמאות של שנת 2000 היגעתי לפסיכיאטר עם נפש מנופצת לרסיסים. הייתי במצב שהמטלה הקטנה ביותר והחיכוך הקטן גרם לי ליפול על הריצפה בלי יכולת לזוז. שלושה שבועות לאחר שהתפרץ גל הדיכאון הגעתי למצב שנפלתי מרותק למיטה 24 שעות בלא יכולת לזוז. פניתי לרופא הוא הסתכל עלי באמפטיה ואמר לי "זה לא מצב מסוכן". שבועיים לאחר מכן נתן לי הפסיכולוג מכתב לפסיכיאטר בו הוא מבקש ממנו לרשום לי ריטאלין. הפסיכיאטר אמר לי בעדינות לרדת מהנושא וכשהתעקשתי הוא זימן אותי לפגישה של שעה וכתש אותי בצורה כזאת שרק רציתי ללכת הביתה. שקלתי להחליף את הרופא ופניתי גם ל "מכבי טבעי" בבני ברק. לפני שהגעתי למכבי טיבעי היה לי תיקול בעבודה שגרם לי למחשבות אובדניות קשות ולריתוק למיטה. פניתי לאחי הוא צילצל לרופא הרופא ניער אותי הרגיע אותי הוציא לי מהראש את המחשבות האובדניות ואת הסכנה של כניסה לפסיכוזה. בגלל הכניסה לאירוע הנקודתי החריף והיציאה ממנו ובגלל שהבנתי שהרופא הוציא לי מהראש את נושא הריטאלין רק בגלל שאיכפת לו ממני חל מפנה דראמטי והתחלתי להתאושש בצורה מרשימה. עכשיו לגבי מרפאה לרפואה של אחת מקופות החולים. היגעתי לרופאה הממיינת חודשיים לאחר הטיפול בסרוקסט . היא שאלה אותי למה היגעתי אליהם אמרתי לה שזה בגלל שאני חושש לקחת תרופות לצמיתות. הרופאה המליצה על צימחי מרפא וביו פידבק. החזרתי את התיק לקבלה וניסו לקבוע לי תור לביו פידבק כמעט בכח. שאלתי לגבי צימחי מרפא ואמרו לי שצימחי מרפא יש רק בראשל"צ. 3 יומים לאחר מכן שאלתי את הממיינת בטלפון מתי הזמן המתאים להתחלת טיפולים . בנוסף לכך שאלתי את הממיינת אם להתחיל ביו פידבק או צמחים. היא ענתה בשאלה "שאול אתה רוצה לקחת סרוקסט כל החיים ?" כמובן שהרופאה המליצה להתחיל מיד גם ביופידבק וגם צמחים. הספק התחיל לקנן בי ואמרתי להם שלפני שאני קובע תור לטיפול בצמחים אני רוצה לשאול את המטפל בצמחים מספר שאלות. שלחתי פקס למטפל בצמחים ואמרתי לו שמוקדם לדבר על טיפול בצמחים כל עוד לא הותאם הטיפול התרופתי המתאים על ידי הפסיכיאטר. המטפל בצמחים הסכים איתי ואמר לי שאין לי מה לבוא אליו כל עוד לא יקבע הרופא את ההרכב התרופתי מינונו ומשך הזמן בו אזדקק לטיפול התרופתי. פניתי לנציבת פניות הציבור של קופת החולים והמנהלת הרפואית של המרפאות לרפואה משלימה ענתה לי תשובה שהיתה צפויה להתקבל כלאמר התחמקות. בדיעבד התבררו מספר דברים. 1. ההנחה שאזדקק לתרופות לצמיתות הופרכה הרופא שלי יזם את הפסקת הטיפול התרופתי. 2. לא הבנתי בזמנו שעיקר הטיפול בבעייתי הוא הישיבה מול הפסיכיאטר שיודע לבחון את מצבי הריגשי. רשת הביטחון שלי היום היא הידיעה שאני יושב מול איש מקצוע שיודע להתייחס למצב ריגשי ולהרגיע. ברור לי שלא מטפל בביו פידבק ולא מטפל בצמחים מיומנים לבחון מצב נפשי וריגשי. 3. לדיכאון לקח כמעט שנה להתפוגג מעצמו ופסיכודינמיקה או טיפול אלטרנטיבי אפשריים רק לאחר התפוגגות התסמינים הדיכאונים דהיינו לפחות 9 חודשים אחרי שהאירוע החל המצב היום : הבנתי את ההבדל בין בעיות בנוירוטרנסמיטורים לבין בעיות בדפוסי התנהגות, צורת חשיבה ומבט לעולם. משום כך הדימוי העצמי שלי השתפר. בגלל הניסיון המאוד רע עם המרפאה לרפואה משלימה נעשיתי חשדני מאוד כלפי גופים ומטפלים שפועלים לפי שיקול כלכלי. במיכלול של עלות,הרגשה כללית ,יכולת למצוא מטפל מתאים פניה לפסיכודינמיקה בשוק הפרטי לא עומדת על סדר היום. קיים פחד וחשש מדיכאון חוזר שאול

04/10/2002 | 11:14 | מאת: עדי

הי, לפי השעה שכתבת את סיפורך אני יכולה להבין שהיה לך לילה קשה.איך אתה מרגיש עכשיו? אני מבינה שאתה עונה למישהי שכתבה ,רק לא ממש הבנתי למי. בכל מקרה אני מקווה שתרגיש טוב כי לפחות מכל התשובות שנתת ועזרת לאחרים(במיוחד לי)אני מרשה לעצמי להסיק שאתה חזק ואפילו חזק מאוד. יש לי שאלה-האם קיים קשר בין אינטיליגנציה מאוד גבוהה לכל מה שקורה לנו??חרדות,דיכאונות וכל הדברים האחרים.? יש לי הרגשה שהתשובה היא חד משמעית -כן. תשים לב לאנשים שמייעצים בפורם הזה שמתנהל ללא פסיכיאטר,תשים לב לתשובות הענייניות ולרמת האינטיליגנציה. לא פעם יש מריבות שנובעות כניראה מכעס שלנו לגבי תשובות של אנשים שמתיימרים להחליף פסיכיאטר,אבל אני בטוחה שכולם נימצאים פה,או כי יש להם בעייה או שהם רוצים לעזור ומניסיון אישי. אשמח לשמוע ממך וכמה שיותר ייטב לכולנו. לאחרונה אני לא ממש מספיקה להיכנס לאינטרנט אבל בכל פעם שמתאפשר לי אני ניכנסת אפילו לדקה וקוראת את תשובותיך ומהם אני מסיקה איך אתה מרגיש. היום לדוגמא הרגשתי שקשה לך. האם יש צדק בדבריי ואם כן אשמח לעזור . עדי

04/10/2002 | 12:47 | מאת: שאול

עדי שלום לא עבר עלי לילה קשה . מדובר בתשובה שניסחתי למישהי אחרת בפורום אחר לפני מספר שבועות. התשובה מתארת את החודשים הראשונים של המחלה ובאמת היה סבל נפשי מאוד קשה שלשמחתנו חלף הלך לו. לגבי נושא האינטלגנציה: אדם יכול ללמד באוניברסיטה אבל הוא לא יהיה מסוגל להבין שהרופא הוא איש מקצוע ושצריך לתת לתהליך ההחלמה זמן . יש מקרים שגם אנשים "אינטלגנטים" בעלי תוארים לוקחים את התרופות שבוע שבועיים וכשרואים שהדיכאון לא חלף מפסיקים לקחת תרופות ופונים למכשפים. יש אנשים פשוטים שיש להם תבונה שסומכים על הרופא ושיקול דעתו ומצליחים בטיפול. במקרה שלי היה לי עימות עם הרופא שהפסיכולוג יצר אותו ולאחר שנזקקתי לרופא בגלל מצוקה נתתי לו קרדיט וביחד הצלחנו. לגבי השאלה אם רמת אינטלגנציה גבוהה יכולה לגרום לדיכאונות וחרדות אני בספק שאול