אריאל וד"ר הידש היקרים. קצת ארוך

התקשרתי לכירורג שטיפל בי ,ופתח את המוגלה הזאת.הוא אמר לי שאפשר לעשות הרדמה אזורית,ספינאלית,אפידורלית (תראו כמה שמות כבר למדתי). אבל לא רצוי.כי בעצם זה ניתוחון שרצוי לעשות אותו בהרדמה כללית.כנראה שיש הכי פחות סיכונים ככה.אבל אני רגועה.כי אני יודעת שלפחות יש לי את האופצייה לעשות את זה ולהיות מודעת בדיוק למה מתרחש.זה ניתוחון פשוט.אבל בכל זאת ניתוח זה ניתוח. אבל נרגעתי בגלל זה.הוא גם אמר לי (אני מקווה שהוא לא שיקר,בשביל לעודד אותי).שבהרדמה הכללית הזאת לא נותנים חומר לרפיון שרירים.וגם אני לא מחוסרת הכרה.אני פשוט ישנה.נרגעתי.הייתי מאוד מאוד בלחץ.ממש. חטפתי היום התקף אגרופוביה.לא שחוויתי ממש התקף.כי הפסקתי אותו.אבל הרגשתי חולשה.וחוסר יכולת להמשיך.הלכתי לאיזה מקום שהייתי צריכה לצעוד איזה 25 דקות.והכל שם בשטח פתוח יחסית.יש שם כביש.ואין ממש מסלול מסודר להליכה.ואני מרגישה שאני תחת כיפת השמיים.הכל חשוף ושטוח.חשבתי סליחה על הביטוי שאני הולכת להתחרפן לגמרי. ואני מבליעה את זה ומנסה ללכת מהר.כדי להגיע לאיזה עץ,או מחסה קטן.להרגיש יותר טוב. אבל אין.בסוף נכנסתי לאיזה חנות ענקית בתוך כל החור הזה.וטיילתי לי שם.רציתי להמשיך לכיוון היעד שלי אחר כך.אבל לא הייתי מסוגלת.הייתי צריכה לעבור את הכביש. וגם שם מעבר לכביש הכל חשוף.הייתי כל כך מותשת עייפה,מכל המאמץ.כמו איזה בן אדם חולה כשאני הולכת בשטח חשוף לגמרי.אני מרגישה שאני צריכה פשוט להעלם משם.אחרת אני מגיעה למצב של עילפון.ממש ככה.כאילו לגוף שלי אין משקל.וכל המרחב מתמזג בתוכי ומאיים לבלוע אותי.(זה דומה לתחושה של בן אדם כשהוא מסתכל מול הים האינסופי).אז אצלי זה פי 20.שוב אני מתבכיינת מאיפה זה נחת עליי.זה מעצבן מאוד.אני חייבת לציין.

לשרונה שלום, כנראה היה לך יום קשה עם חרדות לא מעטות, עם זאת אני שמח שנרגעת אצל הכירורג ויש פתרון לבעיה של האבצס. האבצס לוקח ממך יותר מדי אנרגיות וטוב שהסיפור הזה יגמר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

תודה, אני שורדת. ישנם ימים קשים יותר וקשים פחות אך סך הכל אני לא מתלוננת ושישאר כך חיבוקים, אריאל

קודם כל את לא מתבייכנת כלל ילדה ואם לא תספרי את זה פה אז איפה? צר לי על הזיכרון הרעועה שלי אך אני לא זוכרת האם את מטופלת תרופתית לאגרופוביה והאם את בטיפול על בסיס שיחות? אני מעולם אומנם לא התנסית בהתקפים מסוג של אגרופוביה אך אני יודעת עד כמה מפחידים התקפי חרדה יכולים להיות ולכן מבינה את הפחד שלך לחלוטין. אני שמחה שקצת נרגעת מהניתוח וטוב שיש לך עוד אופציה להרדמה. שרונה, התעודדי ילדה. יהיה בסדר- אני יודעת! אריאל