היפומניה
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
ד"ר שלום בהמשך לשאלתי הקודמת, לגבי פעילות יתר: אזכיר את הפרטים: אני נוטלת מזה כחודשיים ציפראמיל(רסיטל, תלוי מה יש במלאי) 1 ביום 20 מ"ג. בזמן האחרון לא נרדמת עושה כל מיני עבודות בית, נקיון, כל מה שקשור לתזוזה ומעשים.(דבר שהוא פשוט זר לי עד מאוד, אם להתחשב בעובדה שאני עצלנית וישנונית, או ליתר דיוק כך מכנים אותי) כמו כן הורדתי במשקל כשבעה ק"ג ואני מעשנת יותר. (קופסה ביומיים) התייעצתי עם הפסיכיאטר המקסים שלי, והוא שאל אותי את השאלות הבאות, אשר עליהן התשובה הייתה שלילית: האם אני מדברת הרבה? האם אני מבזבזת כסף? האם אין לי שליטה על מעשים? לאחר מכן טען שאני בהיפומניה- והוא כמובן מעוניין להגיע לאיזון המיוחל. לכן הוריד לי מינון- לחצי כדור. מצד אחד אני מאוד אוהבת את "החיים החדשים", ללא הדיכאון, וכן את ה"היפו מניה" הזה. כי אני מספיקה דברים, כל משימה נראית לי אפשרית, אני חיה יותר, זזה יותר, קלילה יותר וכו. וכאן נכנסת שאלתי: בהנחה שלא הייתי מורידה את המינון של הכדור: האם הייתי מגיעה בסוף למניה? או שלא בהכרח? האם החיסרון של היפו מניה הוא בכך שלא ישנים הרבה ולא אוכלים טוב, או שמא החיסרון טמון בסכנת "הידרדרות" למניה? האם ייתכן שלפני נטילת התרופות הייתי דכאונית, וכעת נעלם הדיכאון לגמרי, אך במקומו נכנס איזשהו דפוס התנהגות שהוא ממש לא אני, ובלעדיו יחזור הדיכאון? על כל מקרה אני אופטימית, וכל כך שמחה שחיי השתנו לבלי היכר. שוב, איני מאושרת, אך יש לי רגעי אושר, אין לי תהיות לגבי משמעות החיים וכו, דבר שהיה מנכר בראשי וכו. כמו כן, ברשותך עוד שאלה קטנה- במידה ואפסיק את הטיפול, האם יופיע הדיכאון לפתע? תודה רבה רבה, נועה
אני יכולה לענות לך מנסיוני האישי בלבד וזה יכול להוסיף לתשובתו של דר' הידש גם אני חוויתי בעיה דומה עם הציפראמיל. בהתחלה ( חודשיים שלושה) זה היה סבבה והייתי בטוחה שהפכתי לאדם אחר. אבל אחכ היו כל מיני דברים ואיך לומר...... עשיתי לעצמי כמה פאדיחות שהתודעתי אליהן רק אחרי שהפסקתי את נטילת התרופה. למירב ידיעתי לא הייתי במניה אלא אולי רק בהיפומניה חוצמיזה - לא כדאי להפסיק טיול כזה בבת אחת מנסיוני האישי במיוחד בגלל שהייתי בהי עם הציפראמיל שבועיים- לאחר ההפסקה עד למעבר לכדור אחר והתחלת ההשפעה היתה לי תקופה של דיכאון.
לנועה שלום, בהחלט ישנה סכנה שהדיכאון יחזור בהפסקה של הטיפול מוקדם מדי, הרבה פעמים אחרי מאניה או היפומאניה מגיע גם הדיכאון... אבל אף פעם אי אפשר לצפות את העתיד בודאות ותמיד כל אדם הוא מקרה פרטי. ישנה בדיחה שיש בה משהו מהאמת. במאניה האדם מאושר והמשפחה סובלת. בדיכאון האדם סובל והמשפחה מאושרת שיש שקט... כמובן שגם בדיכאון המשפחה סובלת אבל המשפט מדגיש נקודה מסויימת שיש כיף רב במאניה או היפומאניה. למרות ההרגשה הטובה כדאי ורצוי להגיע לאיזון. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
