תרופות

לדר' הידש שלום,שאלתי היא קצת מורכבת – לפני 5 שנים (היום אני בת 24) היה לי דיכאון רציני וניתן לי ליתיום 3 פעמים ביום וגם תרופה אנטי דיכאונית (היה לי רק דיכאון ולא מאניה) ועד לפני שנתיים לקחתי בצורה מסודרת והייתי די יציבה למרות שמידי פעם הוחלפו התרופות האנטי דכאוניות עקב תופעות לוואי וחוסר התאמה. ואז התחלתי קצת לזלזל בלקיחת תרופות כי די נמאס לי למען האמת והדיכאונות חזרו ואפילו היה לי התקף מאני מלווה בהמון חרדות. כיום חזרתי לקחת ליתיום 3 פעמים ביום וגם ציפרלקס ואני מרגישה בסדר אבל עדיין לא לגמרי חזרתי לעצמי וגם יש לי תופעות לוואי כמו חולשות שרירים חוסר חשק מיני לחלוטין ונשירת שיער שלא עוברת.. בתרופה הקודמת שלקחתי – פריזמה היו פחות תופעות כאלה אולם לאחר המשבר גם היא לא עזרה לי ושאלתי היא: 1. האם ייתכן שהפסקת התרופות או עצם לקיחתן גרם לי להתקף מאני? (לא הוגדרתי לפני זה כבי פולארית),מה בעצם גורמת אי לקיחה סדירה של התרופות מבחינה ביולוגית – האם ישנם נזקים בלתי הפיכים למח או שהפעילות חוזרת למצב תקין, האם תרופות פסיכיאטריות גורמות לפגם בתאי המח ובצורתם, האם אצטרך לקחת תרופות אלו כל חיי כי במצב שלא לקחתי אותן הרגשתי ממש רע, הרבה הרבה יותר רע מאשר הרגשתי אי פעם לפני שבכלל התחלתי לקחת תרופות. ונניח שליתיום עוזר לייצב מצב רוח,למה אני לא יכולה בלי תרופה אנטי דכאונית ולמה גם היא כבר בקושי משפיעה עלי. 2. בקשר לבעית חוסר חשק מיני – האם זו סיבה להחליף תרופה כי נמאס לי כבר להחליף תרופות אני מרגישה כמו שפן נסיונות,גם עברתי עד עכשיו 4 פסיכיאטרים עד שהגעתי לאחת טובה פרטית אבל היא לא כל כך מכירה אותי וגם אצלה אני די שפן נסיונות. 3. האם אפשר לקיים כל פעילות גופנית בזמן לקיחת תרופות, והאם תרופות כאלה משנות את תכונות האישיות הבסיסיות חוץ מהמצב רוח. תודה.

למיכל שלום, שאלות רבות ואשתדל להשיב על רובן ועל חלקן עניתי בעבר. התרופות שאת נוטלת אינן גורמות לנזקים במוח. אינך שפן ניסיונות, כל הכוונה היא להתאים את התרופה הטובה ביותר בשבילך. בתרופה טובה אני מתכוון לתרופה שמשפיעה לטובה נגד דיכאון ומייצבת אותך ללא תופעות לוואי או עם מינימום תופעות לוואי. כך שאם ישנה תופעת לוואי שמציקה לך מאוד כמו הירידה בחשק המיני אז כדאי לשקול להחליף. התרופה העיקרית שמתאימה לביפולרים היא הלוסטרל שלפי הספרות אינה גורמת למאניה. יתכן ופעילות היתר שנוצרה היא מהתרופות כיוון שתרופות נוגדות דיכאון עלולות לגרום לכך. עם זאת צריך לבדוק היטב את ההיסטוריה האישית שלך ולפי המהלך לקבוע את האבחנה הנכונה. אין בעיה עם פעילות גופנית ונטילת התרופות. אני שמח שאת מרוצה מהפסיכיאטרית הנוכחית ויש לך קשר טוב אתה. היא בודאי תצליח להתאים את התרופות בדיוק אליך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש