לא מוצא טעם

לאחרונה קראתי בעיתון כתבה על בחור צעיר שלמד מחשבים, נסע למזרח למס' חודשים, חזר, לא התאקלם, לא הצליח למצוא עבודה והתאבד. הרגשתי כמעט הזדהות, והבנה. גם אני חזרתי לפני מס' חודשים מטיול ארוך (כמעט שנה) שבו כל כך נהניתי והיה לי ממש כיף , אלא שאז הגיעה הנפילה - בארץ אני לא מצליח למצוא את עצמי. יש לי תואר, סיימתי ללמוד לפני שנסעתי ובכל זאת - המצב הכלכלי קשה, ממש קשה, קשה למצוא עבודה, בגילי אני פתאום נאלץ לשוב לגור עם ההורים ולהסתמך עליהם והם כבר לא עובדים ואין להם הרבה, כך שזה ממש לא נוח ולא נעים לא ברור לי מה אני רוצה ומה יהיה איתי ואיך החיים יסתדרו מכאן והלאה ואני מלא חששות כבדים..כל אלו הביאו גם אותי להרבה מחשבות. אני לא יודע אם יש לי שאלה ספציפית או שסתם אני מרגיש צורך לכתוב את מה שאני מרגיש, אבל אני יודע שקשה לי, כבר מס' חודשים אני מרגיש ככה. אפילו לחתונה של חבר שהוזמנתי - הגעתי בחוסר חשק ולא נהניתי כשכולם מסביב שמחו, ניסיתי להיעזר במ' החברים המצומצם מאוד שיש לי אבל כמה אפשר, כשגם להם יש חיים משלהם והם לא פנויים ... בגלל ההרגשה וגם החשש הכספי, אני כמעט ולא יוצא, לכן גם לא פוגש בחורות, וזה עוד יותר מתסכל - אני מרגיש לבד. תמיד אמרתי לעצמי שכאשר אני יגיע למבוי סתום וארגיש ש"הגיעו כל הקיצין" אני פשוט אברח ואטייל, אבל הרי רק עכשיו חזרתי ואולי יש לי מספיק לכרטיס טיסה אבל מה אז, ומה יהיה כשאני אחזור שוב... בקיצור, אני מתוסכל ומצוברח ולא יזיקו לי עצות, או סתם תמיכה...

לך שלא מוצא את הטעם קראתי את הדברים שלך מתוך הזדהות עמוקה עם הדברים. אני חושבת שכולנו, בשלב זה או אחר של החיים - מרגישים דברים דומים מאוד למה שתיארת. החיפוש הזה אחר התשובות לשאלות הכי בסיסיות, שאלות כמו: מה אני רוצה לעשות עם החיים שלי? מי אני? מה אני אוהב לעשות? מה יגרום לי סיפוק והנאה בחיים? - כל אלה הן שאלות מאוד חשובות ומהותיות וטבעי שנתעסק בהן. אתה יודע, אמרו את זה לפניי ואני בטח לא מחדשת לך כלום ובכל זאת הנה זה בא: לפעמים החיפוש אחר התשובות ה ו א עצמו ה"טעם לחיים", אבל מפני שאנחנו כל כך מוטרדים מהמחסור בתשובות - לפעמים אנחנו מפספסים את הדברים שאנו עוברים בדרך. אמרת שאתה לא מוצא את הטעם ? אולי אין טעם אחד ויחיד - אולי יש מגוון עצום של טעמים שונים, ואולי מתוך זה שתטעם הכל ותתנסה ותהיה פתוח לראות ולהקשיב - אולי כך תזכה בהרבה טעמים שונים ומיוחדים. כך גם תלמד איזה טעמים אתה פחות אוהב, ואיזה טעמים אתה רוצה לשמור לעצמך וליהנות מהם שוב ושוב. זה עתה חזרת מטיול ממושך בחו"ל. צנחת מתוך פנטזיה מופלאה ישר אל מציאות אפורה ולא פשוטה שנקראת: החיים במדינת ישראל. אני לא צריכה לספר לך שהחיים כאן הם לא בדיוק גן של שושנים. אני יודעת שצרת רבים אינה נחמה, אבל אתה הלא יודע שרבים וטובים כמוך נמצאים באותה מצוקה מבחינת מציאת מקום עבודה, זו אכן בעיה. קח לך את הזמן לחשוב קצת על הדברים, לנוח ולהירגע מהשינוי הגדול שעבר עליך - המעבר הדרסטי הזה מתוך חיים של תייר בעולם לחיים של מציאות שגרתית. אם אינך מוצא עבודה בתחום בו למדת - תמיד אפשר להתפשר ולנסות למצוא עבודות בתחומים אחרים. עבודה אינה חתונה קתולית, תמיד אפשר לשנות וגם אם בהתחלה תמצא עבודה במקום שאתה לא מת עליו - נו מילא. תתייחס לזה כאל מקור פרנסה ולא ייעוד בחיים. בינתיים - נסה למלא את החיים בדברים שאתה אוהב, דברים שעושים לך טוב וכיף. המון הצלחה אבישג

אני יקר החשוב זה שאתה לא מוותר ולמרות הקושי לא מרים ידיים וממשיך לחפש פתרונות. לצערנו המצב היום בשוק הוא לא קל והקופצים על המשרות רבים ממספר המשרות הפניות . אך, אתה צעיר וברשותך תואר ואלו הם שתי נקודות זכות שיש לך. אל תאמר נואש. אולי כדאי לעשות פשרות פה ושם ולקחת עכשו מה שיש עד שתתיצב מעט כלכלית. אחר כך, כבר תראה מה הלאה. נסה לא להיכנס למעגל של בית- הורים- בית ותו לא. צא ואם צריך אפילו הכרח את עצמך כי הישיבה בבית לא תורמת למחשבות וזה כדור שלג . אני מקווה שבקרוב תמצא עבודה ואפילו כזו שתהה זמנית אנא עדכן אותו, בהצלחה אריאל