דיכאון

אני בן 22 וחצי ויש לי בעיה שממש מטרידה אותי...מזה כ 5 שנים וחצי אני סובל מבעיות של דיכאון(לא אובחן אבל אני יודע ממה אני סובל)זה מתבטא בזה שדברים שאהבתי פעם לא הייתי עושה אותם בגלל שהדיכאון "כפה" את זה עליי כלומר,זה לא היה משהו רצוני אלא משהו שנכפה עליי...זה מתבטא גם בזה שהייתי עושה דברים מסויימים שעל פניו נראים אידיוטים(לדוגמא הולך ברחוב על בלטה מסויימת כי אם לא אז היה קורה משהו) אבל שוב זה רק כי זה נכפה עליי זה לא ממש כי הייתי רוצה לעשות אותם...או בוחר להתבטא במילה אחת במקום אחרת כי זה נכפה עליי.... זה ממש פוגע ביכולת שלי לנהל חיים נורמלים כי אי אפשר לתפקד במצב כזה ואתה הופך להיות לפעמים תלותי....כמו כן אני לא מצליח להרגיש רגש מסויים כלומר גם "ההיי" שאני מרגיד גם ה"דאון" הם תחושות מזוייפות ולא כי קרה משהו שמח ואז אני מאושר או שקרה משהו עצוב ואני בדיכאון...זה מונע ממני להרגיש תחושות אמיתיות של שמחה עצב וכו'.גם בלימודים שלפני הצבא היה לי קושי להתרכז כי זה פוגע בריכוז וביכולת הכללית לתפקד.גם עכשיו אחרי שהשתחררתי מהצבא כשאני צריך לצאת לעבוד אני לא יודע איך אני יצליח לתפקד כי זה ממש מפריע(עליי לציין שלא תמיד הדיכאון הוא כזה חזק ולפעמים הדיכאון הוא פחות חזק ועל פניו נראה שאני "נורמלי" ומתפקד בסדר...אבל בשורה התחתונה גם ה"היי" אצלי וגם ה"דאון" הם לא הרגשות טבעיות כמו שאמרתי מקודם.בכל מקרה הדיכאון נשאר אבל לפעמים זה לא מורגש בצורה קיצונית...). עליי לציין שמאז שהחלה אצלי הבעיה הזו אני מרגיש לחץ די חזק באיזור אמצע הראש (ממש במרכז) וכאילו אני מרגיש שיש לי שם איזה משהו.אני לא יודע אם זה קשור אבל מבחינה עובדתית הלחץ הזה בראש החל ממתי שהחל אצלי הדיכאון. אני רוצה לשאול מספר שאלות: 1)מה הבעיה ממנה אני סובל... 2)האם יש לה פתרון והאם אי פעם אני יקיים חיים נורמליים(כמו שזה נראה עכשיו אין לי תועלת בחיים האלה...)באיזה דרכים ניתן לטפל אם בכלל בבעיה הזו? 3)האם זה יכול להגיע למצב קיצוני יותר ממה שזה עכשיו?(כעקרון דברים ההשתנו ורמות הדיכאון משתנות מפעם לפעם) אם יש מישהו מהפורום ששמע על מקרה כזה או שמכיר מישהו שקרה לו מקרה כזה שיפנה אותו אליי בדחיפות

שלום רב, נראה שיש לך כוחות רבים כאשר במשך השנים אתה ממשיך ומתפקד עם הקשיים שאתה מתאר. ראה את מכתבי לאלמונית מתחת לשאלתך, הדברים נכונים במידה רבה גם אליך למרות שהמצב אצלך חמור יותר כיוון שאתה מציין שקיימת פגיעה בתפקוד. איני מאבחן אנשים לפי מכתב וברשת אולם במכתבך ישנם מרכיבים רבים של חרדה ודיכאון. חרדה ודיכאון הן הפרעות החולפות וכיום ישנם טיפולים - שיחות ותרופות שעשויות לשפר מאוד את מצבך וכל הדברים הללו יכולים להיות מאחוריך. תקרא במיוחד את הסיום של תשובתי ל"אלמונית" כאשר אני מתייחס לטיפול אצל אנשים צעירים בשנות העשרים שלהם. נראה שהדברים מאוד מציקים לך, וחבל מאוד שלא פנית עדיין לטיפול מפני שישנם טיפולים שעוזרים והדברים הללו יכולים לחלוף ואתה תרגיש בטוב. חג שמח והמון בריאות דר' גיורא הידש

אני רוצה להגיד שעד כמה שנראה לי אין לי חרדה...הבעיה היא שהמצב רוח נוטה להשתנות במובן הזה שנראה לי שכאילו אני עובר תהליך של מוטאציה...ישנם שינויים מדי פעם לפעם ואני מרגיש את זה (לא פיסית)אני מרגיש שיש כאילו שינוי בתוך המח(אולי בחומרים כימיים)ואני ממש צריך להסתגל כל פעם למצב חדש וזה מאוד קשה אבל אין לי הרבה ברירות...

שלום, אני רון ואני סובל בעצמי מבעיות נפשיות, ובעקבות זאת בתקופה התחלתי לסבול גם מבעיות של קשיים רציניים בתפקוד היום יומי שלי, עד שהועברתי לאשפוז במשך מספר חודשים. אמנם, מאז אני מטופל באופן אינטנסיבי בכמה תרופות של מינונים שבממוצע הרמה שלהם גבוה מאוד, בהשוואה לטיפולים שידעתי קודם לכן אז קבלתי פחות תרופות ובמינונים הרבה יותר נמוכים, ובחודשים האחרונים ואולי גם לפני כן אני חש בהרעה במצבי הכללי כאשר אני נתקל בתופעות ובעיות כאלה שהיו בתחילת האשפוז שלי. מה שרציתי במיוחד בהזדמנות זו, זה לחלוק איתך את תחושת אי תקינות בתחום הרגשי, אשר ידועה אצלי מניסיוני זה שנים רבות. לא כל יום אני מזהה מישהו עם בעיה מסוג זה (מתוך הנחה שמדובר באמת באותה תופעה). גם לי היא מאוד מפריעה ובכל מיני דרכים ומתסכלת אותי, אך אחרי שפעם, לא מזמן, עשו לי שינויים בתרופות התחושה התחלפה בתחושה הפוכה של תקינות שהשינוי שנעשה בא לידי ביטוי, לפי ההרגשה הפנימית שלי, כמעט בכל סיטואציה וכל תחום שעולה על דעתי אם לא בכולם, במקרים המערבים התבטאות רגשית מצידי. אבל לצערי הרב תופעה זו נעלמה לה כאילו לא הייתה מעולם לאחר שינוי אחר שנעשה לי בהמשך בתרופות. אחת השאלות שעולות במקרה כזה היא לגבי חשיבותה ומשמעותה של אותה תחושה של תקינות. אני מקווה שלא "עיניתי" אותך יותר מידי בכל הדברים שאמרתי. אתה מוזמן לספר לי על ביטויי תופעת החוסר תקינות בחיי היום יום שלך, אם אתה מעוניין בכך כמובן.

רון שלום לך השאלה שלי היא אם המצב שלנו הוא די דומה ואמרת שלקחת טיפול שלא שינה כ"כ משהו האם יש משהו שכן יכול לרפא את זה או לפחות להוריד את הסבל ואני לא שואל אותך בתור רופא אלא בתור אחד שעבר לפי מה שאתה אומר משהו דומה למה שאני עברתי...כמו שאמרתי גם כשהמצב על פניו נראה שאני טוב זה לא נכון כי גם כשאני במצב טוב כביכול זה מצב לא תקין כי זה לא התחושות שהרגשתי לפני שהתחיל לי המצב הזה. המצב הבסיסי שאני נמצא בו הוא "לא תקין" כלומר גם כשטוב וגם כשרע זה לא מצב נורמלי כי זה לא סיבה-תוצאה.אני סוחב את זה כבר 5 וחצי שנים ולא סיפרתי על זה לאף אחד ולא בעניין של הבושה פשוט לא רציתי לערב את המשפחה כשגם ככה קשה לנו...ניסיתי עם הכוחות שלי להתמודד עם זה אבל אי אפשר זה קשה מאוד. עכשיו כשאני אחרי צבא אני חייב לטפל בזה כי אם אני ירצה לתפקד כמו אדם נורמלי אני יהיה חייב לטפל בזה.אני לא רציתי לחכות 5 שנים ואז לטפל פשוט בגלל המחלה ש"נכפה" עלייך דברים אז לא יכולתי לטפל בזה.