אפקסור

שלום לד"ר היידש ולאחרים לא התיחסת לחלק משאליותי ולכן אודה לך מאוד אם תתיחס אליהם. 1. האם מי שסובל מחרדה וטופל פעם באפקסור יצטרך טיפול כזה פעמים נוספות במהלך חייו? אני קורא על הרבה שסימו טיפול אך חזרו אליו. 2. אלו מקרים מחייבים טיפול יותר משנה באפקסור? והאם ככל שהטיפול ארוך יותר קשב יותר להגמל? תודב רבה,

אין הכרח שאדם שטופל באפקסור (או בכדור דומה) יחזור לטיפול בו, תלוי כמובן בגורמים רבים, עד כמה הוא החלים במהלך הטיפול הראשוני, עד כמה התחזק באמצעות טיפול פסיכותראפי במקביל, ותלוי כמובן אף בנסיבות חייו. לא ניתן לצפות מראש דבר כזה, כמובן שזה ייתכן, ולא מן הנמנע, יחד עם זאת ממש לא בהכרח. מניסיוני אין קשר בין אורך הטיפול לקשיי הגמילה, במידה והגמילה נעשית באופן הדרגתי וזהיר, ולא מתעוררים קשיים, התהליך הוא אומנם ארוך יותר אך לא צפוייה בעייתיות. במקרה של הופעת תסמיני גמילה לכאורה התהליך יהיה קשה יותר אך ניתן להיעזר כאן בתרופה אחרת להקלת התהליך. ברור שככל שהתסמינים מהם סובל המטופל חריפים יותר ובמהלך התקופה של נטילת התרופה לא חלה מספיק תזוזה בטיפול הפסיכותראפי שרצוי כי ייערך במקביל, סביר שהתקופה עשוייה להתארך אל מעבר לשנה.

לגדי שלום, לחרדה יש יתרון וחסרון.... היתרון הוא שניתן להבריא ממנה לגמרי והאדם חוזר למצב הרגיל שלו ואפילו יותר טוב אחרי הטיפול. החסרון הוא שהתקפים של חרדה עלולים לחזור במשך החיים. כלומר מדובר כאן בטבע של החרדה ואין קשר לטיפול. כדי למנוע הישנות של מצבי חרדה אפשר להוסיף לטיפול התרופתי פסיכותרפיה או להמשיך את הטיפול למשך זמן ארוך יותר. כלומר ככול שהסיכון למצבי חרדה חוזרים רבים יותר משך הטיפול ארוך יותר. גורמי סיכון להתקפים חוזרים הם רבים, קודם כל היסטוריה של התקפים קודמים, אחר כך מבנה האישיות, תורשה, גורמים סביבתיים חברתיים ותעסוקתיים וכך הלאה. מבלבלים בין סמנים נפשיים ותחושות בזמן הפסקת טיפול-כלומר הירידה בסרוטונין גורמת לתחושות של חרדה ואי שקט ובין סמני גמילה. אני חושב שמדובר על סמנים של סיום טיפול ולכן אין בעיה של התמכרות ואין קשר למשך הנטילה. ההבדל קטן אבל בכל זאת זה הבדל חשוב. הרבה בריאות דר' גיורא הידש

אני רק רוצה להוסיף מנסיוני בשבוע האחרון ירדתי מ150XR ל75XR ובנתיים טפו טפו אין באלאגנים מי יודע מה!! ואני נוטל אפקסור כמעט שנתיים נורא חששתי מתסמיני גמילה וכו..