למיכל

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

08/10/2003 | 07:04 | מאת: אבישג

מיכל שלום לאחר מחשבות רבות אני כותבת לך, מתוך סיבה אחת ויחידה: אני מבקשת להפסיק ולדון בנושא האופי שלי כאן בפורום. עם כל הכבוד לי (!) אני חושבת שהפורום הזה נועד למטרות חשובות יותר ויש עוד כמה נושאים בוערים יותר על סדר היום האם אבישג רוצה להתכתב איתך או לא....! אני מודה מקרב לב לערנית ולכותבת הנוספת על דבריהן - אבל חוזרת ומבקשת שוב להפסיק לדון בכך בבקשה. זה כבר עבר מ"חסר טעם" ל"מגוחך" וכרגע עומד על "מעצבן". ומיכל - כמה מלים אישיות יותר אליך. כתבת שחשבת לתומך שאני אוחמא מהצעתך. אכן הוחמאתי, ואכן הודיתי לך פעמיים בעבר לכן אין לי שמץ של מושג על מה ולמה את מגיבה כפי שאת מגיבה. נראה לי יומרנות שגובלת בחוצפה מצידך, לשפוט מישהו שאינך מכירה כלל ולקטלג אותו כ"לא חביב" או לתמצת את החביבות שלו ל"הודעות בפורום ותו לא" על סמך התגובות המאוד מנומסות שלי אליך. מיכל יקירתי, לא הייתי חייבת לך הסבר או חצי הסבר למה איני מעוניינת להתכתב, ובכל זאת הענקתי לך הסבר מנומק והוספתי התנצלות והוספתי שזה אינו אישי נגדך. אם בכל זאת, ואחרי הכל, את רואה בזאת "הוכחה" לחוסר הנחמדות שלי - הייתי מציעה לך בנימוס רב לבדוק בינך לבין עצמך (או בינך לבין המטפל/ת שלך) מדוע יש לך בעיות קשות כל-כך להתמודד עם סירוב, כ-ל סירוב שהוא, ויהיה המנומס בעולם. והבהרה נוספת: לא הגעתי לכאן לפורום כדי למצוא חברים. חברים יש לי די והותר. רק למען הסר ספק: זהו א י נ ו פורום למציאת חברים או יצירת קשרים חברתיים. זהו פורום של שאלות ותשובות, ואני רוצה לחדד את העניין הזה עבורך כי נראה לי שהוא קצת מפוספס. אני כאן כי אני אוהבת קשר עם אנשים, אני אוהבת ל-ע-ז-ו-ר לאנשים (כן, למרות היותי אדם לא חביב ביסודי) והפורום הזה מאפשר לי את שני הדברים, בזמן ובמקום שאני בוחרת. אני עונה כאן די הרבה, כמיטב יכולתי ומכל הלב, למרות שזו לא העבודה שלי ואין לי שום מחוייבות לכך, פשוט מפני שאני באמת מעוניינת לנסות ולעזור עם היכולות המוגבלות שלי. לאור העובדות הללו, אין לי מושג מאין לקחת את הרעיון התמוה כאילו אני "חייבת" להיענות לכל "הצעת חברות" שנשלחת לי כאן בפורום??? ולא, יקירתי, עצם הסירוב לא הופך אותי לאדם לא נחמד, צר לי לומר לך זאת. אמירת "לא" מנומסת בצירוף התנצלות והסבר כן ואמיתי - א י נ ה הופכת בנאדם למרושע. שיהיה לך כל טוב ואני מאחלת לך שזו תהיה בעייתך הגדולה בחיים, כי אם זה כך - הרי שמצבך מעולה ואני באמת ובתמים שמחה עבורך. אבישג

08/10/2003 | 09:24 | מאת: הי אבישג

למה את לא עונה לשאלתי????

08/10/2003 | 09:24 | מאת: מ

הי זו אני מ

08/10/2003 | 17:55 | מאת: מיכל

קודם כל למען הסר כל ספק אני אינה מ'. ולעצם העניין. לגבי מטרת הפורום: לא לך לקבוע מה מטרת הפורום ומה לא, יצרתי כאן ידידויות נפלאות עם אנשים, מצאתי כאן קשרים נהדרים, וגם אם נניח זו אינה מטרת הפורום מלכתחילה, הרי שאוליי את מכירה את הפתגם : מתוך שלא לשמה בא לשמה. ומי י ודע אוליי החברות שאנו מוצאים כאן היא תרומה עוד יותר גדולה של הפורום לנו, מאשר הדברים האחרים. כך שיקבע נא כל איש לעצמו מה מטרת הפורום בשבילו. אין מטרה אחידה, ולפעמים מושגים כאן דברים שהם אוליי יותר מן המטרה שכביכול קבועה לפורום. הלאה. הערה נוספת את חוזרת וכותבת כי את כאן לעזור לאנשים ואומר לך את האמת איני בטוחה בכך את עוזרת, כנראה, ולא על כך אני חולקת אלא שאני חושבת שסוג זה של מתן עזרה משרת צרכים שלך, ולכן את עושה זאת אני כותבת זאת מ תוך שגם אני לעיתים עושה כן ולא מתגאה שאני עושה זאת מתוך טוב ליבי נדמה לי שזה משרת אותנו לא פחות אז אל לנו להתהלל בכך שאנו ככ טובים.... אני חושבת שסוג התפקיד שלקחת כאן לעצמך, מעין יד ימינו של מנחה הפורום, יוצר לעיתים אנטאגוניזם אצל אנשים, לדעתי התגובה הצינית של אותו/אותה מ', היא דוגמא לאותו אנטי שעליו אני מדברת. את מבינה. לפעמים זה נראה מגוחך משהו, סך הכל אכן יש כאן מנהל פורום נפלא אני האחרונה שאחלוק על כך שלגולשים המנוסים יש תרומה לא מבוטלת שהרופא לא יכול לתת, אני רק באה להסביר ולהאיר את האנטי שעלול להיווצר כאן כלפיי אנשים כמונו, וזאת אני כותבת בעקבות ההודעה של מ', שמנסה ללגלג על מתן עזרתך. בסיום, לא חושבת שהסירוב הפך אותך לאדם אחר, ממש לא. מה שכן, הוא איפשר לי ללמוד עוד על אישיותך, ואני שמחה בסופו של דבר שלא נוצר הקשר. אני גם מודעת לכך שכלום לא אישי שכן סירובך חבק כל, ולא היה ייחודי אליי.

08/10/2003 | 19:27 | מאת: אבישג

אוי מיכל מיכל. מה הייתי עושה בלעדייך. לבטח הייתי קצת פחות מגחכת בימים האחרונים. את יודעת מה? את צודקת. איך, איך קלטת אותי ישר. אני אדם אגואיסט, יש לי שעות רבות של זמן פנוי ואני מעבירה אותם בניסיונות נואשים להאדיר את שמי ולכן משתתפת כאן בפורום. וואללה את צודקת. את כמובן צודקת גם בעוד משהו: אני אכן "יד ימינו" של דר' הידש, למעשה אנחנו חולקים מרפאה משותפת והוא משלם לי 40 אחוזים מסך ההכנסות של הטיפולים הנפשיים שהוא עורך (אני אישית חושבת שמגיעים לי 50 אחוזים ולכן אנחנו מנהלים כרגע משא ומתן בנושא. אעדכן אותך בהמשך בהתפתחויות). בשארית הזמן אני מנקה לו את הבית ומרוויחה כך עוד קצת כסף כיס. עלית עלי. לא נותר לי אלא להודות בעובדות. חיים טובים מיכל.