דיבור עצמי

אני סובל מבעיות חרדתיות וOCD , מגיל צעיר כאשר אני מוטרד אני מבקש לדבר עם "אח גדול" בהתאם לרמת החרדה זה יכול להיות בקול תוך בדיקה שאין מישהו ששומע אותי, כלומר במודע, ביום כיפור קמתי מהמיטה ודיברתי עם עצמי בקול ואמא שלי נכנסה לחדר ושמעה כמה עברות, אני מאוד טרוד לגבי זה, כי תמיד שמרתי על אנונימיות עם זה, מה לעשות? יש לציין שאני מובטל כבר תקופה של שנה, ונוטל חצי כדור ריספרדאל בערב ופריזמה 20 מ"ג וכעת אני בשלב עלייה ל30 מ"ג. בבקשה תרגיע אותי .......

גיא שלום אני מבינה שאתה מאוד לחוץ מהאפשרות שאמך תדע שאתה מדבר לעצמך. מדוע, בעצם? האם היא אינה מודעת כלל למצבך ולעובדה שאתה נעזר בתרופות, או שמא אתה מסתיר בסוד רק את עניין הדיבור העצמי? אני מרשה לעצמי לנחש, שאם אתה גר עם הוריך, אינך עובד מזה שנה, ואתה נמצא במחיצתם שעות לא מבוטלות ביום - סביר להניח שהם מודעים למצבך. יכול בהחלט להיות, שהעובדה שאמך שמעה אותך מדבר לעצמך השפיעה עליך יותר מאשר היא השפיעה עליה. ייתכן שהיא לא ייחסה לכך חשיבות גדולה כמו זו שאתה מייחס לה. כנראה שהדרך היחידה לבדוק את זה היא לפתוח את הנושא ולדבר איתה על כך ישירות, אבל עליך לשקול את הצעד הזה היטב לפני שאתה בוחר בדרך זו. אולי אתה יכול לגשש איכשהו, לבדוק בעדינות האם היא באמת שמעה אותך מדבר או שהיא לא שמה לב לזה בכלל? אבישג

אבישג אני מודה לך על הערכה שלך, אני מאוד אוהב להראות תמיד כאילו הכל אצלי בסדר, אפילו עם בפנים אני סובל אני תמיד אפעל כנגד, אמא שלי היא גם חולת OCD אבל חיה עם זה ומכחישה הכל, תרופות וכו', את חושבת שעליי לדווח להורים על מצבי ?, אני פוחד שיסתכלו עליי תמיד אחרת אהיה כמעיין "שרוף" ומוגבל, לא רוצה רחמים. את מכירה אולי מטפל\מטפלת אשר מתמחים בנושא החרדתיות באיזור המרכז? אשמח מאוד. תודה ושיהיה רק טוב גיא