לד"ר הידש, בעניין הליבידו האבוד

אני רואה ששאלת הליבידו והתפקוד המיני הלקוי\לא קיים אצל משתמשים בנוגדי דיכאון, חוזרת על עצמה הרבה בפורום הזה. לי אישית היא גורמת לסבל נפשי רב, ואף גרמה לי להפסיק לחלוטין ליטול תרופה שלקחתי שנים, ולשקוע לדיכאון שעכשיו קשה לי מאוד לצאת ממנו למרות התרופות. אני מניח שאני לא היחיד שמפסיק טיפול חיוני בגלל הבעיה הזאת, שלמעשה "עוצרת" באיזשהו אופן את החיים, בכל שהיא לא מאפשרתלקשר זוגי להתפתח או להתקיים בצורה נוחה, שאינה כרוכה במפחי נפש, עלבונות ואף איבוד עניין. לצערי בתשובתיך לשואלים אתה אומר ש"אין לך עצה" מלבד החלפת התרופה. הצרה היא שיש מעט מאוד תרופות שלא גורמות לתופעה: רמרון - לא תמיד יעילה (אצלי לא) סרזוניל- לא משווקת בארץ וגם די חלשה, זייבן (בופרופיון) משווקת בארץ רק לגמילה מעישון. שמעתי שיש אסטרטגיות שונות, כמו DRUG HOLIDAY (הפסקה בסופי שבוע) תוספות שונות לתרופה ועוד. השאלה היא האם לך יש ניסיון בכל אלה, או שגם אתה כמו רוב המטפלים, לא מודע לחומרת התופעה. אולי תצליח לסחוט מעצמך איזו מילת עידודו לכל אלה שנאלצים להשתמש בנוגדי דיכאון לכל חייהם, ועתידם האישי והזוגי לא ברור ומאיים.

הי תמיר אני מבינה את בעייתך ומנסיון העבר - מזדהה איתה ויודעת שזה מעצבן ומציק. איני יכולה לתרום לך בנושאים רפואיים אלא רק לייעץ מניסיוני האישי לגבי פרק זמן שלקחתי ציפרמיל. הדיכאון שזה הצליח להעלים לי - פשוט "עבר מקום" והתמקם בליבידו. זה אכן היה מעצבן, אבל אני יכולה לייעץ לך משהו: אחת לכמה זמן (סופשבוע יכול להיות רעיון טוב, כפי שהצעת באמת) - אל תיקח את הכדור למשך יומיים, ואני מבטיחה לך שבאותם יומיים תראה שיפור משמעותי מאוד, כך לפחות זה עבד אצלי. נכון שזה לא פתרון קבע, אבל זה מעין פתרון זמני ואל תשכח שגם השימוש בכדורים הוא לא לנצח. חוץ מזה - עדיף פעם בשבוע מאשר בכלל לא.... ודרך אגב, אחרי כמה חודשים של שימוש בציפרמיל עברתי לתרופה בשם אפקסור XR ואני חייבת לציין שהשיפור בתחום המיני היה מורגש מאוד. אם טרם ניסית את התרופה הזו, אולי שווה לנסות. בהצלחה אבישג

אני נוטלת רסיטל (ציפרמיל) ודווקא למרות הפחד הגדול שהיה לי אין לתרופה כל השפעה עלי בתחום הזה אני לא מומחית אבל מבינה שכל תרופה עובדת על כל אדם באופן אחר, אולי כדאי לבדוק עם הפסיכיאטר ולנסות ולהחליף.

אישית לא הייתי מייעצת לך להפסיק נטילת התרופה לא ליום ובטח לא ליומיים. אלו תרופות שיש לקחת בקביעות ומנסיון הפסקה הכי קלה עלולה לגרום לאי נוחות רבה ולסבל. אורלי.

ועוד כמה הערות. קודם כל, מה לגבי איקסל? בדקת? ובונסרין? רמרון גורמת מאוד להשמנה ולזיבן יש תופעות לוואי קשות כך שממילא אלו לא פתרונות אטרקטיביים. (הטענה היא, שהסובלים מדכאון ממילא לא נהנים מהתחום, ולכן הם בלאוו הכי לא מפסידים..... כך ממש קראתי, מפי איש מקצוע.).

הסובלים מדכאון אימיתי כבר לא נהנים מכלום לא רק ממין,חוץ מזה תכך יתחיל הדיון הרגיל מה עדיף דכאון על מין או להיפך או ש... בגלל חוסר במין יש דכאון או משהו כזה. אני בעד לקחת את התרופות ולהרגיש טוב עם או בלי מין מה עדיף לסבול? אבל אולי אני משוחד כי אני "בתוך" התרופה...... שיהיה צום קל

תמיר כתבת הרבה אבל בעצם לא אמרת כלום: איזה תרופות ניסית עד היום? כמה זמן ניסית כל תרופה ומה היתה התגובה? מהי האבחנה שלך? למה אתה צריך תרופות כל החיים? אפשר להציע לך פיתרונות אחרי שתיתן יותר מידע

לתמיר ולכולם, אכן שאלה קשה ולצערי רבים סובלים מבעיה זו, אתה יכול לראות זאת לפי מספר התגובות והמעורבות של הכותבים. הדברים המעודדים הם רבים, לא כולם שנוטלים תרופה מסויימת סובלים מתופעת לוואי זו, ישנם רבים שאינם סובלים מירידה ברצון למין. שמעתי גם על תגובות הפוכות, לעתים תרופה מסויימת אצל אדם מסויים גרמה לו דווקא לרצון רב יותר למין אבל זו תופעה נדירה יותר. דווקא בשבוע שעבר סיפרה לי בחורה שטוב לה עם התרופה וטוב לה עם הירידה ביכולת להגיע לאורגזמה? התפלאתי ושאלתי מה קורה? תשובתה הייתה שבדרך כלל שני בני הזוג אנשים מאוד עסוקים ולכן המין היה מהיר עם פחות קירבה ואינטימיות, כעת הם מחוייבים להקדיש למין יותר זמן והקשר ביניהם משתפר.... הם דווקא הצליחו למצוא את הטוב שבכך... לא רבים מדווחים על שיפור כאשר עושים הפסקה אבל העדות שכתבו יתכן ומתאימה גם לך. תמיד כדאי לחשוב על התרופות שאינן פועלות על הסרוטונין כמו רמרון ואדרונקס, גם התרופות הפועלות על השילוב של סרוטונין ונוראפינפרין כמו אפקסור ואיקסל עשויים לא לגרום לתופעת לוואי זו. בהצלחה דר' גיורא הידש