דוקטור תעזור לי דחוף . בבקשה

בעייתי היא (לפי דעתי) מאד מסובכת אני חושבת שאף אחד לא סובל ממנה חוץ ממני אז הבעייה שלי היא כזאת: אני בת 17 ומזה 3 שנים או יותר רני סובלת מהתקפים נוראים, ההתקפים האלו מתרחשים כאשר אני רואה זוג (שאני מכירה) שהם מסתדרים ואוהבים , ההתנהגות שלי ברגע מסויים משתנה וכולי נהפכת לאדומה ואני מרגישה דקירות חזקות בתוך הלב. כולם מתחילים להסתכל עליי ולצחוק ואני לא יודעת מה לעשות אז אני פשוט לוקחת את עצמי ויוצאת החוצה ורואה איזה פינה , יושבת שם ומתחילה לבכות ולפעמים גם מתחילה להרביץ לעצמי . מיום ליום אני התחלתי לאבד את הביטחון העצמי שלי וכל החברות שלי התחילו להתרחק ממני כי הם טוענים שאני קנאים ושאני תמיד מתאהבת בחברים של החברות שלי ( וזה לגמרי לא נכון אני בכלל לא מקנאת יש לי חבר ואני אוהבת אותו) אבל ההרגשה הזאת חוזרת כל פעם שאני רואה שניים או אפילו חברה שלי משוחחת בטלפון עם החבר שלה אני לא יודעת מה קורה לי באותם רגעים. הלכתי אצל פסיכיאטר והסברתי לו את המצב אבל גם הוא לא הבין אותי הוא אמר לי שזו בעייה של גיל ההתבגרות . הפסקתי להשתתף בארועים חברתיים כי אני מרגישה לא שייכת וכל פעם שאני עוברת ליד אזה חבורה שמשוחחים בינהם אני מיד קובעת שהם מדברים עליי וצוחקים עליי ואני רצה למקום בודד ומתחילה לבכות. נהיו לי סיוטים בלילה ואני לא מצליחה לישון ירדתי ירידה חדה בלימודים ואני לא יודעת ממה זה נובע למה אני תמיד מסמיקה ומרגישה לא טוב עם עצמי . וב2 השבועות האחרונים המצב התדרדר עוד יותר ואני התחלתי להסמיק ולהרגיש עוד יותר גרוע עם עצמי כאשר אני רואה ת המורים שלי הם מבחינים בזה אך לא מגיבים אך בני הכיתה שלי מתחילים לצחוק עליי אני פשוט שמה את הראש שלי על השולחן . ובלילה אני מתחילה לחשוב על המורים שלי כנגד רצוני ונהיה לי אזה רגש כלפיהם, הפסקתי לדבר עם החבר שלי כי הוא מצה לו מישהיא אחרת והתחיל לדבר עם החברים שלו עד כמה שאני משעממת וכו' התחלתי לעשן ופעם ניסיתי לקחת מנה יתרה של אקמול כי אני מרגישה לא שייכת בחברה ואין לי מה לעשות בחברה הזאת והחברות שכביכול " סובלות אותי" במקום לעזור לי הם רק צוחקים עליי ומדברות עליי מאחורי הגב. אני נואשת ולא יודעת מה לעשות דוקטור אתה חייב לעזור לי לפני שזה יהיה מאוחר עוד יותר . איני יודעת ממה נובעת ההרגשה הנוראית הזאת ולמה כל זוג אוהבים כשרואים אותי פשוט בורחים מהמקום בו אני נמצאת למה אני לא יכולה להיות כיפית עם כולם ולא להעביר את ההרגשה וההבעת הפנים המבוכה כל פעם דוקטור ההקשה אמור לי מה לעשות כי בסוף אני לא אדם מה לעשות עם עצמי ופשוט אתאבד כמו שניסיתי פעם.

פיפו יקרה, קראתי את מה שכתבת, ואני רוצה לחדש לך שבתחום בריאות הנפש אף אחד לא ממציא כלום. הבעיות ידועות והן קיימות אצל הרבה מהאנשים, וזה כמעט בלתי אפשרי לרכוש בלעדיות על הפרעה זו או אחרת. אני רוצה לספר לך שבגיל 18 בדיוק לפני 10 שנים סבלתי בדיוק מאותה הבעיה שאת מתארת. הרגשתי כל כך רע עם עצמי ועם הסובבים אותי, והתחושה שליוותה אותי כל הזמן שאני מקרינה אנרגיות שליליות על כולם. וזה בא לידי ביטוי בהתפרצויות בכי, התקפי זעם שלוו במכות עצמיות בדיוק כפי שתארת. ואף תתפלאי כשראיתי את החברות שלי מצליחות בתחום הרומנטי ומחוזרות זה גרם לי לבכות באופן אוטומאטי גם בלי להרגיש קנאה. וגם כשראיתי זוגות מאוהבים ברחוב. המכתב שלך נגע מאוד לליבי, כי הוא הזכיר לי תקופה קשה בחיים, שחשתי בדיוק כמוך. לכן, אל תדאגי, זה אמנם בנאלי להגיד, אבל זה יעבור כמו כל דבר בחיים. אני ממליצה לך לגשת לקופת חולים לדבר עם רופא המשפחה, שיפנה אותך לשיחות אצל פסיכולוגית או עובדת סוציאלית שיעזרו לך להבין את עצמך יותר, ולקבל צדדים באישיותך כלגיטימיים. אל תתביישי לדבר על מה שעובר עלייך. אני בטוחה שתצליחי להרגיש הרבה יותר טוב, ואל תדאגי זה יעבור. באמת! כמו שזה עבר לי ולעוד אנשים רבים אחרים. שיהייה לך כל טוב, ותמשיכי לעדכן איך את מרגישה והכי חשוב, תשמרי על עצמך שלך, מיה.

הי פיפו התכוונתי לענות לך אבל אז ראיתי את תשובתה המקסימה של מיה, והיא עשתה את זה כל כך יפה שלא נותר לי אלא להוסיף איחולי הצלחה משלי, והרבה הרבה בריאות ואושר. אבישג

היי פיפו האם יתכן שחוית מקרה בילדותך המוקדמת מאד ואינך זוכרת ?אולי בגלל הדחקה או הכחשה משהו שקשור להיתעללות שחווית או שהית נוכחת לה ? לפעמים אנו כילדים חוים דברים לא מובנים באותו זמן ורק כעבור שנים התמונה מתבהרת.יתכן שהזוגות שאת רואה ושהם גורמים לך את החרדה וההרגשה המוזרה הם כמן טריגר למה שהיה פעם ואולי אינך זוכרת . תרגישי טוב-ותלכי לטיפול. שלך ו.

לפיפו שלום, הדברים שנכתבו הם נכונים וטובים, ובגיל ההתבגרות יתכנו תגובות מסוגים שונים ולעתים די קיצוניים. עם זאת הייתי ממליץ שתבדקתי לשם אבחון מפורט אצל פסיכיאטר שהוא מומחה בילדים ונוער. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש