האם זה דכאון ?האם חרדה?

שלום ד"ר הידש ולכל משתתפי הפורום . בת 34 , אם חד הורית לילד . יש לי חבר במשך 4 שנים פרוד ואב לארבעה . אינני יודעת אם לקרוא לו חבר ,שהרי חבר נמדד ברגעים קשים ,בפרגון ,במילות אהבה, בחיזור ,,, בתחילת הקשר ביננו הייתה לנו אהבה מאוד גדולה ,ממש מתנת אלוהים עבורי. הוא פירגן ,הוא אהב,הוא פינק ,ופתאום בערך לאחר שנה -נפלו כל המסכות,ולפתע גיליתי אדם שאוהב מאוד את עצמו,הוא כבר לא מחזר ,הוא לא מתאמץ,הוא לא אומר מילה טובה , הוא משפיל אותי במילותיו גם לעיני אנשים ,לא שמעתי מזל טוב ליום הולדתי שחל השבוע , ובטח שלא מתנה . הוא מנתק לי טלפונים ,מנסה "לחנך אותי " כך הוא טוען . אבוי לי אם אגיד משהו שלא לטעמו - הוא ינתק לי טלפונים ולא ידבר איתי - אני מצידי אתחיל להכנס להתקפי חרדה,לפחדים נוראים ,אני רודפת אחריו שלא יעזוב אותי, משאירה לו מיליון הודעות בפלאפון ,יש לי דפיקות לב ,מתח נוראי ,רעידות וכו,,, אני כבר שלוש שנים במצב זה ,לא מסוגלת לעזוב ולהתנתק ,כשאנחנו ביחד -אני רגועה וטוב לי וגם לו,כשאנחנו רבים - בערך אחת לשבועיים - רק בגללו ,אני ממוטטת. הוא אדם של מצבי רוח נוראיים . אין לי כלום ממנו ,והוא גם נותן לי להבין שלא יהיה , אני מצדי נותנת את הנשמה כדי שיהיה לו טוב . הגעתי למצב שאני חושבת שזאת לא אהבה אלא אובססיה, אני כל הזמן מנסה להחיות את השנה הראשונה ללא הועיל . אני מרגישה חוסר אנרגיה נוראי ,לא מסוגלת להרגיש רגשות -ממש כך - מתה חיה, איטיות בתנועה,סחרחורות ,עצבים ,חוסר סבלנות לילדי . מה הסיבה להתנהגות זאת? מדוע אני מרשה לו להתייחס אליי כך ? כשאני נעלמת לו הוא פתאום מתקשר ומחפש אותי. אין לי כבר כוחות נפש ,אני הרוסה מהקשר הזה ,ופוחדת שאצא מהשפיות . האם זו חרדה ? האם אני בדכאון ? ניסיתי גם טיפול פסיכולוגי ללא הואיל , קיבלתי סרוקסט אבל אינני לוקחת אותו מתוך פחד מהתמכרות. סליחה על האריכות - זה מתוך מצוקה . שתיהיה לך ולכולם גמר חתימה טובה ותודה על התשובה עינת

עינת יקרה המצוקה שלך נוגעת ללב. מצד אחד את מודעת באופן הגיוני לכך שהיחסים ביניכם לא בריאים לך, הוא משפיל אותך וגורם להרס בטחונך העצמי שוב ושוב. מצד שני - התחושה הזו שאת "לא יכולה בלעדיו" ושהוא חשוב יותר מאוויר לנשימה. לדעתי לפחות, זו אכן התמכרות מסוימת, להבדיל מאהבה בריאה. אני לא רואה פסול ב"התמכרות לאהבה", כל עוד מדובר באהבה שמטפחת אותך, מעלה את ערכך העצמי, מעודדת את הטוב שבך ומוציאה אותו החוצה - אבל את מדברת על מקרה הפוך לגמרי. העובדה שאפילו מזל טוב לא זכית לקבל ליום הולדתך מדברת בעד עצמה. אני לא מנסה לטעון שהוא לא אוהב אותך, אבל כנראה שהוא זקוק להרגיש שליטה וחוזק על מישהו אחר, והוא מנצל אותך לצורך כך. זוהי אינה אהבה שמועילה לך כי אם מזיקה. לשאלתך למה את מאפשרת לו להמשיך ולהתנהג אליך ככה, מדוע את חוזרת אליו שוב ושוב - קשה כמובן להשיב כאן. יש בוודאי סיבות עמוקות בתוכך, יתכן שרק תת המודע שלך ער להן, ונראה לי שכדאי מאוד לנסות ולברר מהן במסגרת טיפול פסיכולוגי מעמיק. אין לי מושג האם התחושות שאת חווה בכל פעם כשהוא איננו - מתאימות לתופעת חרדה, יכול להיות שזה סוג מסוים של חרדת נטישה, ואת מעדיפה לסבול במחיצתו ולו רק כדי לא להישאר לבד. ללא ספק, מצב כזה עלול בהחלט לתרום להתפתחות דיכאון, כי את מרגישה שאת כלואה בתוך מלכוד שאין לך יכולת לצאת ממנו. אינך חייבת להתחיל מיד בטיפול תרופתי אם אינך רוצה בכך. קודם כל תתחילי בטיפול של שיחות ובהתאם להחלטת המטפל תמשיכי הלאה. אין לך מה לחשוש מהתרופות - רובן אינן גורמות לשום התמכרות בניגוד לבהלה הרווחת בקרב חלק מהציבור. קחי החלטה להתמקד בעצמך ולטפל בבריאותך בהקדם האפשרי תרגישי טוב אבישג

לעינת שלום. צר לי שכואב לך כל כך ולצערי את מדברת כבר על שלוש שנים.... אפשר לאמר בודאות שהקשר לא יהיה כמו בשנה הראשונה, איני יודע אם יהיה לכם טוב ביחד אבל בטוח שהדברים יהיו שונים ולא ניתן להחיות את מה שהרגשתם בשנה הראשונה שהייתם ביחד. דבר חשוב נוסף הוא שתפסיקי לעשות את הדברים שכבר התברר שאינם עוזרים לך אלא גורמים לנזק, ככול שאת רצה אחריו ומתקשרת יותר, נראה לי שהוא מתרחק יותר...לכן עדיף להפסיק לעשות דברים שרק מפריעים לקשר ביניכם. מה שבטוח שהמצב הנוכחי אינו טוב ואת סובלת מאוד, לכן, אני חושב שאת צריכה להחליט מה לעשות, לנסות לשקם את הקשר ולפנות לטיפול זוגי, כמובן שחברך צריך להסכים לכך, או לנסות ולהתרחק ולסיים את הקשר. הסרוקסט אינו ממכר, הוא מוסיף לביטחון העצמי ולכן היו לי נשים שהצליחו לסיים קשר לא בריא בעזרת החיזוק שהתרופה נותנת. כל טוב והרבה אושר דר' גיורא הידש