שאלה

האם כסיסת ציפורניים במשך שנים ללא יכולת להגמל דורשת טיפול פסיכיאטרי? האם קמצנות קשה נחשבת למחלה נפשית שניתן לטפל בה?

הי דורית איני חושבת שכסיסת ציפרניים דורשת טיפול פסיכיאטרי דווקא. בתור כוססת ציפרניים מושבעת, אני לא חושבת שזה מצב שמצריך טיפול תרופתי.... מצד שני, יכול להיות שהכסיסה קשורה למצבים של מתח, או מצוקות שונות שאולי שיחות עם פסיכולוג יכולות להועיל. לגבי הקמצנות הקשה, כהגדתך - נראה לי שההגדרה היא בעייתית. מה זאת אומרת "קמצנות קשה"? יכול להיות שמה שאת מכנה קמצנות - אדם אחר יכנה "חסכנות". כנראה שתצטרכי להיות יותר ספציפית בתיאור הבעיה. באופן כללי ולדעתי, קמצנות כשלעצמה אינה מחלת נפש כי אם "סתם" תכונה לא נעימה(לטעמי לפחות), אבל כשהיא הופכת לגורם המפריע לאדם לחיות את חייו, משתלטת על חייו ופוגמת במערכות יחסים שלו עם סביבתו - רצוי לנסות לעבוד על זה. יש הפרעות נפשיות, דרך אגב, שקמצנות היא חלק מהסימפטומים שלהן, אבל אי אפשר להסיק את ההפך, ולהניח שהקמצנות היא הפרעה נפשית. אבישג

לדורית שלום, מדובר על תופעות שהן בתחום הנורמלי של אנשים, לעתים מדובר על דחפים שקשה מאוד להתגבר עליהם ולכן עושים או מתנהגים באופן הזה. אין מדובר על מחלות נפש או הפרעות נפשיות לפי ההגדרה. עם זאת לעתים קרובות טיפול נפשי (שיחות או תרופות) עשויות לעזור ולשפר את המצב. כמובן שרבים יותר מאלה הסובלים מכסיסת צפרניים יגיעו לטיפול, ואלו הקמצנים יגיעו הרבה פחות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש