תת המודע כל הזמן אומר לי להתאבד

שלום הידש. אני בן עשרים ושש, ובחמש השנים שעברו לא התקדמתי בכלל בחיים מאז שחליתי בדכאון אם כי היו עליות וירידות. הייתי קרבן של טרור פיזי רגשי ומיני .אני גר עם אחד מהורי. הורי פרודים,אחד מהם הוגדר סכיזואיד.גם השני בקושי מתפקד. אין לי כסף לטיפול נפשי, וציבורית אני לא יכול ללכת כי זה בניגוד לבניה הנפשית שלי ויש לי הרגשה שיצא מזה רע מאוד ורק יחמיר את מצבי.ואני נמנע מלפרט.אני לא בנוי לטיפול ציבורי. אני מצרגיש שכל האפשרויות רעות. וכפי שאמרתי תת המודע שלי כל הזמן אומר לי להתאבד כדי להציל את עצמי מהדרדרות שאכן קורית יכל יום.אני מקווה שאני יתאבד. אין לי שום קשר עם העולם, אין לי חברים ואני בבית רוב הזמן, ישן ביום וער בלילה, אוכל ואוכל. גם עליתי במשקל ואני נראה לא טוב. למעשה אני לא יודע למה אני כותב כאן בכלל כי איך תוכל לעזור לי בכלל. אני מקווה שתענה לי אני כבר לא אוכל לקרוא.

אני נכנסתי לפורום הזה היום בפעם הראשונה. במקרה קראתי את מכתבך. אני מבינה שאתה שרוי בדיכאון עמוק ונראה שיש לך גם סיבות להיות בדיכאון-מסתבר שלכולנו יש. הכל נראה לך כרגע שחור אבל זה כי אתה לא רואה את האור בקצה המנהרה והוא קיים!. אתה רק בן 26 כל החיים לפניך. לנפש יש דרכים לרפא את עצמה. ואולי תצתרך עזרה של כדורים אבל הכל יכול לקרות. אתה יכול להבריא, למצוא עבודה, למצוא תחביבים, להתחתן להקים משפחה ואז הכל יראה אחרת. אני לא מבינה גדולה בבריאות הנפש ויתכן שאני לא מבינה על מה אני מדברת אבל אני יודעת שיש אנשים שמוגבלים פיזית ואז הרבה יותר קשה להם לפעול למען ההלחמה הנפשית כי קשה להם לעשות דברים מעודדים ולצאת מהבית- אם אתה לא במצב כזה אז כבר חצי מלכות בידך ואתה יכול לפעול למען הבראתך. אני מקווה שתצא מזה במהירות. תחזיק מעמד! נ

גם אני כבר מזמן רוצה להתאבד אבל אין לי אומץ... כנראה. אתה עובר סבל איום וכדאי שתשקול טיפול תרופתי על מנת להקל על הסבל

גש לרופא משפחה שיפנה אותך לפסיכיאטר שיתן לך תרופות. העלות על-חשבון קופ"ח. לך תהיה רק השתתפות עצמית סמלית. רוץ תעשה את זה, אתה יכול לעלות על דרך המלך.

לש' שלום, דבריך באמת מדאיגים, גם בגלל המצב הקשה החיצוני והפנימי וגם מפני שמשך הדברים אינו קצר. כמובן שהגיל הצעיר והמודעות למצבך פועלים לטובתך. לכן המלצתי היא בכל זאת להעזר במערכת הציבורית ויתכן מאוד שהיא תעזור לך מאוד. כפי שהדברים עולים ממכתבך כדאי לשקול גם אשפוז יום, אשפוז שבו באים לטיפול מהבוקר עד הצהריים ואחר כך חוזרים הבייתה. זה טיפול אינטנסיבי ביותר. תכתוב את אזור מגוריך ואשתדל להפנותך למרפאה טובה באזור. כמו כן ניתן להעזר בשירותי "ערן" גם בטלפון וגם באינטרנט יש שירות לטיפול נפשי במקרים דחופים. אם המצב מאוד קשה וקיימת סכנה ממשית להתאבדות כדאי לפנות לחדר מיון הקרוב לאזור מגוריך. כל טוב, דר' גיורא הידש