דוקטור הידש בבקשה תרגיע אותי אני מפחד!

שלום דוקטור לפני כמה שנים חטפתי התקף חרדה הייתי על אפקסור שנה וחצי והפסקתי על דעת עצמי בהדרגה לפני חצי שנה דווקא השבוע לאחר שמצאתי מקום עבודה מסודר ואני בקשר זוגי מזה חצי שנה קבלתי התקפת חרדה מלווה בדיכאון (כמובן שקדמו לזה שבועיים שהרגשתי בהם שפוף) התחלתי שוב מאתמול לקחת אפקסור וקלונקס. מה שמדאיג אותי שאני מרגיש אגרסיבי קצת ואני מפחד להשתגע או לאבד שליטה אפילו ליד אנשים יקרים לי או לתקוף אותם, יש לי מידיי פעם כמו מחשבה שאני מעיף להם מרפק . התביישתי אפילו להגיד לפסיכולוג איזה מחשבות יש לי בראש אבל הוא הבין לבד (כנראה מניסיון). הפסיכיאטר (אדם מנוסה) לא התרגש בכלל ממני והרגיע אותי(ממש נרגעתי) והוא אמר לי שחרדה והתקף מביאים למחשבות מכל הסוגים כולל קיצוניות (אני לא אלים מעולם לא הרמתי יד על איש!). הוא אמר לי שאני אדם חרד ויש לי מחלה ויש טיפול למחלה (אני חייב לציין שאמא שלי לא מרגישה טוב וגוססת ממחלה והיא ביית והכול מול עיניי).מה קורה לי דוקטור הידש? אני לא משתגע נכון?. קראתי שאנשים משוגעים בדרך כלל לא יודעים שהם משתגעים ואנשים שמאבדים שליטה לא חושבים שהם מאבדים שליטה ופשוט מאבדים שליטה.פשוט הדאגתי אנשים קרובים אליי בזה שאמרתי להם על מה שאני מרגיש. מדוע יש לי זעם ואי שקט נוראי?. דוקטור הידש בבקשה תענה לי תשובה מפורטת אני יודע שאתה עסוק אבל התשובה שלך יכולה להרגיע אותי לכל החג

לדרור שלום, למזלנו התרופות נוגדות הדיכאון מעוררות ואינן מרדימות (תתאר לך שהיית ישן ורדום כל היום), לכן גם בתחילת הטיפול תתכן עוררות רבה יותר, גם כעס על העולם וגם חלומות יותר עירניים ושינה פחות עמוקה. לשמחתינו אינך משתגע ואין חשש כזה, החרדה לובשת לעתים צורות מוזרות ו"כל מטרתה" להפחיד אותך, אתה כנראה חושש מאוד מאלימות או מאלימות שלך ולכן החרדה התחפשה לכך שאתה אלים, אתה בטח גם חושש וחרד מפני החרדה וגם פחד משיגעון, כך אין חשש שתאבד שליטה. כל אלו ביטויים של חרדה ועם אפקסור השיפור עשוי להגיע מהר יותר. תשמור על עצמך, תשתמש בתרופות הרגעה בינתיים, תהיה בקשר עם המטפלים ועם הפורום חג שמח ושנה טובה דר' גיורא הידש

דרור, נראה שהנסיבות בהן אתה נמצא באמת קשות ומקשות עליך. אל תפחד..אינך נשמע (נקרא) כמי שעומד להשתגע. אתה נשמע בהחלט כמי שמתאמץ להתמודד וכל הכבוד לך ! בתקופות בהן הרגשתי רע -בדומה לתיאורים שלך- מצאתי שמה שהקל עלי היתה איזושהיא פעילות פיזית: הליכה מהירה, טיפול בגינה, אפילו ניקיון של האוטו. עצם השהיה בחוץ כבר הועילה והרגיעה והעשיה הסיחה את דעתי מן המחשבות הקשות. מאחלת לך חג רגוע ושקט.