איך משכנעים חברה לפנות לעזרה מקצועית?
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
יש לי חברה מאד טובה אבל מצבה הנפשי ממש רע. היא אוטוטו בת 30 וחוץ מהמשפחה אין לה חברים, היא ניתקה קשר עם כולם. רוב הזמן היא לבד. היא עובדת אבל לא מצליחה ליצור שם קשרים, לומדת וגם שם אף אחד לא מספיק טוב, כל הזמן קשה לה, והיא מאד מאד ביקורתית. היא בטוחה שהפתרון הוא למצוא בן זוג ואז הכל יסתדר. מיליון פעם המלצתי לה על עזרה מקצועית כי אני לא יכולה לעזור . ניסיתי לתת לה עצות, אבל זה כבר גדול ממני. אני נשואה ואני לי יכולה להמשיך לצאת איתה כל הזמן לבתי קפה ומסעדות - ואם אני כבר יוצאת איתה היא מצליחה להטריף לי את השכל. פשוט לאף אחד כבר אין כוח אליה כולל למשפחה שלה. בתקופה האחרונה היא חוזרת ואומרת לא פעם שנמאס לה מהחיים והיא רוצה למות והיא הולכת לבלוע כדורים - אני לא יודעת עד כמה היא רצינית אבל זה לא נשמע טוב. היא יושבת ובוכה וכשהיא במין אטרף כזה היא מאד בוטה ואומרת דברים שאחרי זה היא כמובן מאד מצטערת עליהם, וזה עוד גורם שאנשים החלו להתרחק ממנה. אני באמת אוהבת אותה אבל לפעמים היא מביאה אותי למצב שאני עומדת להרים ידיים. היא לא מוכנה לשמוע בשום אופן על עזרה מקצועית ובטוחה שהיא בסדר והבעיה היא לא אצלה! מה עושים? איך משכנעים אותה לגשת לעזרה ???
נגה, אם את באמת באמת חברה טובה, אז תציבי לה אולטימטום. בפעם הבאה שהיא תתחיל בקטע של ה"אטרף" פשוט תבהירי לה שזהו, אין לך כוח יותר ואם היא לא מוכנה לגשת לקבל עזרה מקצועית את כחברה הכי טובה שלה, פשוט לא מוכנה להקשיב לה יותר ולהתראות איתה. במקביל, תבטיחי לה שאת מוכנה להתלוות אליה לפגישה ראשונה (או יותר), לתמוך בה ולהיות איתה לאורך כל הדרך. אם היא תמשיך לסרב - תנתקי את הקשר לתקופה קצרה (לא טלפונים, לא יציאות לבתי קפה וכו') כדי שהיא תבין שאת רצינית. בהצלחה
נגה שלום, בדרך כלל איומים בהתאבדות מצביעים על בדידות, זעקה נואשת לעזרה והכוונה של המאיים לרוב היא להפנות תשומת לב של החברים הקרובים לכך שהוא רוצה עזרה אבל לא יודע איך לקבל אותה. ואם כמו שאת אומרת אין לה חברים, ואת החברה היחידה שנשארה לה, היא בטח לא תרצה לאבד גם אותך. לכן, עלייך לנצל את האמון והתלות שלה בך ולשכנע אותה בכל דרך אפשרית שהיא חייבת לקבל טיפול מקצועי ומהר . אפשר אפילו לספר לה שאנשים אחרים (ממקום העבודה שלה למשל) מתלוננים שהיא בלתי נסבלת וכו'. והכי חשוב אם את רוצה באמת לעזור לה, תסתכלי על הדברים בפרספקטיבה , הכוונה אל תזדהי יותר מדי עם הבעיות שלה (כי אז את עלולה גם להזיק לעצמך וגם לא תוכלי לעזור לה). ובשלב האחרון, אולי אפשר לנסות להפעיל את בני משפחתה, אם שום דבר אחר לא יעזור.
כמובן שאין טעם להפעיל עליה לחץ שרק יוצר התנגדות. אם היא רוצה להשתנות אז היא בוודאי תמצא כבר את הדרך להגיע לטיפול ואז התמיכה שלך בעניין תהיה חשובה. לא כל מי שסובל מתאים או מוכן לטיפול פסיכולוגי וזאת נקודה שלא מודגשת כ"כ בפורום אבל טיפול נפשי הוא עניין מורכב. טיפול תרופתי יותר פשוט בכאלה מקרים.
לנגה שלום, אכן שאלה קשה שחוזרת על עצמה מדי פעם בפורום. העצה שנכונה תמיד היא ליצור קשר עם אנשים אחרים במשפחה אשר יכולים להשפיע, טובים השניים מהאחד ואז אולי הלחץ הכללי עוזר. הבעיה מורכבת במיוחד כיוון שחברתך אינה מרגישה ואינה רואה את חלקה בכל מה שקורה. היא מרגישה טבעית ואינה יודעת שאפשר וצריך להתנהג אחרת. היא אינה מרגישה היכן היא טועה ומה רק לה, ובמיוחד כיצד היא מקשה על עצמה או פוגעת במערכות יחסים שהיא זקוקה להם. אצל אנשים עם תכונה זו קשה מאוד להראות להם שקיימת בעיה. לעתים כאשר הדימוי העצמי נמוך מאוד האדם אינו מסוגל להבין שהוא גורם לחלק מהדברים שקורים לו. כל נטית אחריות כזו פוגעת עוד יותר בדימוי העצמי.... ולכן קשה מאוד להגיע אליהם ולשכנע אותם שצריכים לשנות את ההתנהגות. האמירה שהיא בסדר היא מאוד הגנתית ולכן כל שבירה של הגנות עלולה לגרום להתפרצות או מעשים קיצוניים. לכן כל ביקורת צריכה לבוא לאט לאט וממקום של חום וחיזוק. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש