קלונקס

שלום ד"ר הידש, לפני כשנה (בגיל 33) חוויתי התקף חרדה (ביטויו: אובדן תיאבון (אובדן 5 ק"ג בשבוע) וקשיי שינה). רופא-משפחה המליץ על ואבן. לקחתי 1 כדור במשך 5 ימים. הוא הרגיע, אך לא עורר תיאבון. "ליתר ביטחון" פניתי גם לפסיכיאטר. המלצתו: הפסקת הואבן ומעבר לקלונקס 0.5, 1/2 כדור בערב (ובמידת הצורך - גם חצי בבוקר). לקחתי 1/2 כדור קלונקס 3 ימים. התוצאות: התיאבון חזר, אך חשתי כבדות רבה בראש ובכל הגוף. עדכנתי את הפסיכיאטר על כך, ובאותו מפגש אף שטחתי בפניו את משנתי הסדורה: אנטגוניזם חריף לתרופות פסיכיאטריות. אני מאמינה בכוחות הפנימיים שבאדם ולא בחומרים כימיים חיצוניים! בתום השיחה הפסיכיאטר הורה לי להפסיק לקחת קלונקס או כל תרופה אחרת, ולראות מה יתפתח. להפתעתי ולשמחתי, עם הפסקת התרופה החרדה עברה, ותוך מספר חודשים חזרתי לתפקוד מלא. היום, כשאני מסתכלת לאחור, אינני מצליחה להסביר ולהבין את התנהגותי. לכן רציתי לשאול אותך: 1. האם קלונקס במינון שקיבלתי נחשב מינון גבוה/ חזק ? 2. האם ייתכן ש"תופעות הלוואי" של הקלונקס הן בעצם "תגובת התנגדות" או "מחאה" שלי על הצורך לקחת כדורים פסיכיאטרים ? 3. כיצד אפשר להסביר את ההחלמה ? הייתכן כי הפחד מנטילת תרופות גבר/ הכניע/ דחק (ללא מודע?) את החרדה המקורית ? .. אודת על תשובותיך המפורטות, סהר

המינון שלקחת של הקלונקס מאוד נמוך לדעתי ייתכן שפשוט עברת תקופה מסוייימת של לחץ שחלפה בדרך כלל הכדורים האלה שקיבלת לא מקובלים כטיפול קבוע משום היותם ממכרים נראה גם שאפשר שהייתה לך אמונה רבה במטפל שלך, וגם זה השפיע אני חושבת שבאופן רגיל היה מומלץ לך טיפול אחר לא ממכר ואיכשהוא התמזל מזלך שלא עלית על תרופות באורח קבוע והצלחת להחלים גם כך ייתכן שהמטפל שלך קלט אותך האמת שאת גם לא מנדבת מספיק פרטים כדי שניתן יהיה לדעת תגובת הכבדות ממש לא נראית לי כשייכת להתנגדות רציונאלית. ליטל.

לסהר שלום, כפי שנאמר נטלת מינונים נמוכים של התרופות אבל סבלת מתופעות לוואי כמו הכבדות. כיוון ששתי התרופות ממכרות טוב שלא המשכת בהן לתקופה ארוכה. כפי שידוע הגישה וההתייחסות לתרופות משפיעות על התוצאות. כלומר אדם המאמין בתרופה מצבו ישתפר יותר מאשר אדם שאינו מאמין בתרופה או מתנגד לה. לכן החוכמה בכל הרפואה היא לנהוג בכל אדם לפי אופיו ומה שמתאים לפרט האינדיוידואלי המסויים. למזלינו הפרעות חרדה ודיכאון חולפות גם באופן עצמוני (מעצמן ללא טיפול). דרך אגב כך גם דלקת ריאות ומחלות זהומיות אחרות. אבל לא תמיד. למרות שלפני גילוי האנטיביוטיקה דלקות ריאות וזיהומים חלפו ואנשים הבריאו, עדיין אנחנו ממליצים לכל אדם שסובל מדלקת ריאות ליטול אנטיביוטיקה....כך שמהבחינות הללו יש דימיון רב בין הטיפולים הגופניים והנפשיים. את תאמרי בצדק שמבחינת ההשפעה והיחס יש הבדל בין תרופות המשפיעות על הגוף ותרופת המשפיעות על המוח ואני אסכים אתך. אבל שוב, כל אחד לפי אופיו ומה שמתאים לו. סוף טוב הכל טוב ואני שמח אתך דר' גיורא הידש