חרדה

איך זה פתאום אדם קם בבוקר ומתחיל להרגיש דפיקות לב , הזעה וחיוורון, לפני כן הכל היה על מי מנוחות, ואז רצים לכל הרופאים הפרטיים , עוברים את כל הבדיקות כולל: דם ולב. ולא נמצאת כל סיבה גופנית ואז מגלים שמדובר בהתקף חרדה וכל החיים משתנים. האם זה קורה פתאום דוקטור???

הדר בוקר טוב, כן, זה קורה פתאום. התקף החרדה הראשון מופיע פתאום לכאורה ללא אזהרה מוקדמת. מפחיד, מרגישים נורא ואיום, חושבים שזה כתוצאה מבעיה גופנית, התקף לב, שבץ ועוד אי אילו מחלות... אם תסתכלי אחורה תראי שיש סיבה לקריסה הזו, חוויה טראומטית, תקופה ארוכה של מאורעות שהתרחשו בנפש או בגוף, רגשות קשים ועוד.... מנסיון של מישהי שהיתה שם... אבל הדר, יש לזה פתרון ויש תקווה. איבחון ראשוני אצל פסיכולוג או פסיכיאטר וטיפול בשיחות בשילוב תרופות. אני נעזרתי בתרופות. ישנם מצבים בהם טיפול פסיכולוגי בלבד יכול לעזור. במצבים מסוימים אי אפשר להמנע מהתרופות. אותי הן הצילו. מאחלת לך שתחזיקי מעמד ותתחילי בטיפול שיוציא אותך במהירות מהמצב הזה. יום נעים:-)))

מחוויותי האישיות גיליתי שאני סובל מהפרעות חרדה ואגורופוביה רק כתוצאה מהתקף חרדה/פאניקה חזק מאוד שקיבלתי לפני ארבע שנים. חשבתי תמיד שזה היה ההתקף החרדה הראשון שלי ולא היה לי מושג מדוע הוא צץ לי ככה פתאום, הרי מעולם לא השתמשתי בסמים למינהם שיכולים לגרום איזושהי הפרעה פסיכוטית. בתקופה שהייתי עושה מדיטציות ניסיתי להגיע לרגיע ולהביא את עצמי למין מצב של היפנוזה עצמית. הצלחתי לשחזר את הפרעות החרדה שלי עוד מגיל 8! מגיל 8 והלאה לפתע נזכרתי במספר גדול מאוד של מצבים שבהם הראתי תכונות חרדתיות ואגרופוביות. למעשה אפילו הצלחתי להיזכר שבילדותי עברתי מספר בדיקות רפואיות שלא היה לי מוסג שעברתי בניסיון להבחן את הבעיה. נזכרתי שבילדותי חשבתי שיש לי אסתמה מכוון שמספר פעמים התלוננתי על חוסר אוויר, התלוננתי על דפיקות בלב ועברתי בדיקה בלב, התלוננתי על כאבי בטן שמעולם הרופא ילדים לא הצליח להסביר ועברתי כילד בדיקות שונות לאולקוס,בעיות מעי,תולעים וכו'. כמובן שכל הבדיקות הראו שאין לי שום בעיה/מחלה רפואית פיזית. רק בזמן המדיטציות הצלחתי לשחזר את אותם הפרטים בילדותי שכיום הצלחתי לאפיין אותם כהפרעות חרדה אגרופוביות. כך שלמרות שחשבתי שהתקף החרדה הראשון שלי הגיע סתם לפתע, גיליתי עכשיו שהתסמינים וההפרעות היו קימות מהרגע הראשון שאני זוכר את עצמי. בנוסף הגעתי למסקנה שכנראה ההפרעה היא גנטית(לפחות במקרה שלי). גיליתי שכל משפחתי מלבד אבי משתמשים בבנזודיאזפינים (בשעת הצורך). אני נוטל קלונקס, גיליתי לא מזמן שאמי נוטלת ואבן, אחותי סיפרה לי שהיא נוטלת וואליום, ואחותי השניה שאלה אותי השבוע אם יש איזשהו כדור שיעזור לה מכוון שהיא סובלת מפחד-במה והיא אמורה לתת הרצאה וסיפרה לי על תסמיני החרדה שלה שדומים מאוד לשלי. כך גיליתי שכנראה שההפרעה היא גנטית ועברה אלינו מאימי. בקיצור למרות שעל פני השטח הדבר נראה כאילו שהחרדה הגיעה בפיתאומיות ומשום מקום אבל אני בטוח שבמקרים רבים יש המון מרכיבים מתחת לפני השטח כפי שאני גיליתי.