זוגיות נשית חונקת

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

28/08/2003 | 17:50 | מאת: אור שלי

שלום, יש לי בת זוג כבר מס' חודשים. האהבה פורחת. אם זה לא ברור, אז מדובר בזוג נשים בגילאי 20-30. זו ההתנסות הראשונה של שתינו. הענין הוא שאני מרגישה חנוקה כיון שבת זוגתי רוצה להיות יחדיו 24 שעות ביממה, רוצה לדעת כל צעד שלי, איפה אני, עם מי אני מדברת בטלפון במידה והיא מתקשרת ותפוס וכד'. ממש חולני. אני רוצה להמשיך את הקשר אך רוצה גם את המרחב שלי. כשאני מעלה זאת, היא נכנסת לדכאון עמוק ומתחילה להשוות את מידת האהבה של שתינו. היא סופרת את מספר הפעמים שאני מתקשרת אליה ביום, בשעה... אני זקוקה לעצה כיצד עלי להתנהג, כיצד אוכל לעזור לה ולעצמי.

28/08/2003 | 18:15 | מאת: אבישג

לחנוקה מאהבה שלום קודם כל בטח תסכימי אתי שאם כבר להרגיש חנוקה - אז רק מאהבה ! נפלא לשמוע שהאהבה פורחת ושאתן מאושרות, ובכל זאת - אני מבינה את מצוקתך. אין לי אפשרות לדעת מה עובר לחברתך בתוך הלב כשהיא "רודפת" אחריך ככה, ממה היא חוששת? ניסית לשאול אותה? האם יש לה סיבות לא לבטוח בך? האם היא נכוותה בעבר במערכות יחסים כואבות? יתכן שבגלל סיבות אישיות שלה, יש לה בעיה לבטוח באנשים, ושלא במודע היא משליכה עליך את הפחדים שלה. היא כנראה עדיין לא מרגישה מספיק בטוחה באהבה שלך (וזה לאו דווקא קשור אליך, יתכן בהחלט שזה נושא פנימי כאוב שלה עם עצמה). האם היא חסרת בטחון גם בתחומים אחרים בחיים? מבחינתך, מה שאת יכולה לעשות כדי לעזור לה, הוא להיות הכי אוהבת שאפשר; זה יכול להתבטא גם בדברים הכי קטנים כמו לשלוח לה הודעות בפלפון שאת חושבת עליה ומתגעגעת אליה - תשומת הלב בוודאי תשמח אותה ותרגיע את דאגתה. יכול להיות שעם הזמן היא תבטח יותר באהבתך ותבין שהיא יכולה להעניק לך את המרחב שאת צריכה. אסור לך לוותר על המרחב שלך, ושתיכן תצטרכו לתאם את הצרכים שלכן זו לזו כדי שאף אחת לא תרגיש שהיא מקריבה עבור השניה. שתמשיכו לאהוב אבישג

28/08/2003 | 18:37 | מאת: אור שלי

תודה על המילים התמיכה והפירגון. חברתי נכוותה בעבר מחברות (ולא במובן הרומנטי). כשאני מעלה את הנושא היא תוקפת, נכנסת לדכאון קיצוני, לעיתים מסתגרת ולא מפסיקה לבכות. תאמיני לי שאין לה ממה לחשוש. אני שלה ורק שלה. אבל הקנאה שלה חולנית וחונקת. אינני חושבת לרגע לעזוב, רק חושבת איך להתמודד ולהמשיך הלאה ולממש את האהבה הזו.

28/08/2003 | 18:17 | מאת: נתן

מהתאור שלך ניתן להבין שבת הזוג שלך קנאית לך בצורה מאוד מאוד מוגזמת. לא נראה לי שניתן לשנות זאת כי זו תכונת אישיות. היא בודאי מגבילה את חופש התנועה שלך ואת הצורך שלך להיות גם עם עצמך. אם הדבר לא ישתנה ורק ימשיך "לחנוק" אותך, לא נראה לי שיש הרבה אפשרויות ותצטרכי להפרד ממנה

28/08/2003 | 22:24 | מאת: נתן

ברור לי שמה שהצעתי לך זה קיצוני ונראה לך מוגזם אבל לצערי זאת האמת. לא תצליחי להלחם בתלות שלה ותהפכי במשך הזמן לשפוטה שלה אם לא תעמדי על דעתך שאת אדם עצמאי שצריך גם להיות עם עצמו ולא מחוברת לבת הזוג כל הזמן. מצטער אם זה נשמע פסקני וחד משמעי אבל ככה זה מה לעשות. זה לא משהו שקשור אלייך, כך היא תנהג עם כל בת זוג לא רק איתך.

28/08/2003 | 19:36 | מאת: 3

29/08/2003 | 16:45 | מאת: 2

מי ששוכבת עם אשה שלא תתפלא שיבואו עליה רעות חולות.איזה גועל.אתן באמת צריכות פסיכיאטר דחוף! זה דחוף לפסיכיאטר!!