הוקוס-פוקוס-חובה לקרוא

היי, איך אתה מסביר את זה ש-25 מ"ל של לוסטרל כל יום (כבר שנה וקצת) פשוט הצילו את חיי ממעגל של חרדה בו הייתי?? מינון כזה נמוך יכול כלכך להשפיע על חרדה עצומה שהייתי בה?? אני בת 26. זה התחיל לפני שנה וקצת עם התקף חרדה שבעקבותיו הגעתי למיון.(חשבתי שיש לי מאין התקף בעת או התקף לב.). שוחררתי עוד באותו הלילה לאחר מספר בדיקות (האמת שעד היום אני לא יודעת אם חוויתי התקף חרדה או משהו בריאותי כי בבית חולים עשו לי רק א.ק.ג ובדיקת שתן..). אחרי ששוחררתי הביתה היה לי חודש וחצי הכי קשה בחיים שלי.הייתי מתעוררת בפחד באמצע הלילה,לא יכלתי לישון,לאכול,כל הזמן הרגשתי פחד ולחץ ורעידות..ואמרתי לחבר שלי שנגמרו לי החיים ובחיים לא יהיה לי טוב יותר.הלכתי לפסיכ' והוא נתן לי לוסטרל.הוא אמר לי להתחיל עם חצי כדור(זה 25 מ"ל) ובשבועיים הראשונים לקחתי גם אלפרליד עלמנת שאוכל לתפקד.אחרי כ-שבועיים הפסקתי את האלפלריד ונשארתי רק עם הלוסטרל.בחודש הראשון הרגשתי פחות את ההשפעה שלו.התקשרתי לפסיכ' ושאלתי אותו אם הוא בטוח שזה יעזור ואם אי פעם אני ארגיש טוב.הוא אמר לי "אם זה לא יעזור אני מחזיר את הרישיון".עברו עוד מספר ימים והתחלתי להרגיש טוב.לאחר כחצי שנה כשהרגשתי שכל הסיוט מאחורי ושחיי חזרו (ואפילו היו יותר טובים) הפסקתי עם הלוסטרל לא תאמינו אבל שבוע בלי הכדור והתקפי חרדה נוספים נחתו עליי.(רק שתדעו אני סטודנטית טובה,יש לי חבר מקסים ועבודה מצוינת ואין לי סיבה להיות בחרדות אבל בכל זאת נפלתי למעגל של החרדה.) אחרי שהחרדה חזרה התחלתי שוב לקחת את החצי כדור לוסטרל. מאז אני מאושרת,ללא חרדה,והכל בסדר.(אם יש לי פעם ב התקפון קטנטן הוא עובר מהר ואני לא מתיחסת אליו). תתעודדו-אם אני יצאתי מזה(בינתיים) אז כל אחד יכול כי עברתי גיהנום ולא האמנתי שיש פיתרון. עכשיו-שאלה לדוקטור(המקסים). איך 25 מ"ל של לוסטרל(זה המינון שאני לוקחת שנה וקצת ואף פעם לא העלתי אותו),יכול ככה להשפיע ולעזור?(לעזור במצב שהיה ממש גרוע). בנוסף-עד מתי להמשיך ולקחת את הכדור?הלוואי והיה אפשר כל החיים.

הי לי, קראתי את מכתבך והזדהיתי עם מה שעברת. אני מאוד שמחה לשמוע שהלוסטרל עזר וממשיך לעזור לך. אני מניחה שקיבלת את המירשם מפסיכיאטר באזור מגורייך, אם כך לא שאלת אותו כמה זמן אפשר ליטול את התרופה? ועוד דבר, הם הרי טוענים שאין התמכרות לכדורים האלה, אבל עובדה היא שניסית להפסיק וזה עלה לך בהתקפי חרדה נוספים. זאת נקודה שכדאי לך מאוד לברר כי הרי אף אחד מאיתנו לא רוצה ללכת על "קביים" כל החיים. גם אני נוטלת נוגדי דיכאון כתוצאה מחרדה מתמשכת ודיכאון. גם אני הובהלתי לחדר מיון מחשש לבעיות בלב או משהו אחר. כשזה קורה בפעם הראשונה זה פשוט סוף העולם. ההרגשה היא זוועתית. אני כבר חשבתי לכתוב צוואה לאחר ההתקף... האם ניסית לחקור את המניע לחרדה? אולי לחץ מתמשך בלימודים? כדאי לך לפנות לשיחות אצל פסיכולוג במקביל, הטיפול עשוי להוביל אותך להבין את המניעים לחרדות. תחזיקי מעמד!

היי שירי, שאלתי כמובן את הרופא מתי אפשר להפסיק. אני פשוט רוצה להתיעץ גם עם דוקטור הידש ולשמוע עוד דיעה. לגבי סוף העולם-אני חשבתי שעוד רגע אני מתה..זה היה ממש ככה. לגבי פסיכולוג-אני לא כלכך מאמינה בפסיכולוגים.שיחה עם אדם שמבין (כמו הפסיכיאטר או אפילו אבא שלי) יכולה לדעתי להיות יותר טובה מאשר עם פסיכולוג בעל תואר. דרך אגב-חקרתי את נושא החרדה וקראתי כל מיני ספרים.אחרי הרבה זמן שניסיתי להבין למה זה בא,הגעתי למסקנה שפשוט זה משהו ביולוגי ועד היום אין מסקנות ברורות ממה זה בא.עדיף לדעת איך להתמודד מאשר לשבור את הראש בשאלה-למה זה הגיע אליי.. לא נראה לי שע"י שיחה אפשר עצור התקף חרדה.יש מצבים שטיפה כימי מסדר הכל-אין מה לעשות.יש כאלה שיש להם סכרת ולוקחים תרופות כל החיים,אחרים סובלים מלחץ דם ובעיות בלב..ואני מחרדה.(בינתיים).אני לומדת לחיות עם זה.