הצילו, חיי מתבזבזים באופן אקוטי

לא יודעת למי להפנות את השאלה הזאת, אך מכיוון שזה אקוטי, נראה לי שזה עניין פסיכאטרי. אינני מצליחה לעצור את בזבוז הזמן הזה. אני מיואשת מעצמי ולא מצליחה לעשות עם עצמי דבר בעל טעם. אינני יודעת מה בדיוק יפסיק את תחושת חוסר התכלית. מן הסתם תמליצו לי לפנות לפסיכולוג, אבל כשאני רק מדמה לעצמי ישיבה מול אדם אחר ודיבור על בזבוז הזמן שלי, ושוב אני חשה את תחושת בזבוז הזמן (הכסף). אני חוששת שאשתגע מרוב תסכול. דוקטור , האם יש לכך תרופה? אני רצינית לגמרי.

גברת יקרה, את שואלת למי להפנות את השאלה הזאת, ובכן - לעצמך ולעצמך בלבד. החיים שלך זה לא סרט קולנוע או הצגת תיאטרון בה אחרים אמורים לשעשע אותך כי אחרת תשתגעי מחוסר תכלית ושעמום. רק את יודעת מה את רוצה לעשות או לעסוק בו בחיים וזה נוגע לכל התחומים: תחביבים, אמנות, קריירה, לימודים, וכו'. עד שלא תעני לעצמך בכנות על השאלה מה את רוצה / מצפה / שואפת לעשות עם החיים שלך ולהשיג מהם ומה את חייבת לעשות כי אחרת אין טעם לקיום שלך ומהו הדבר שממלא לך את החיים ועושה אותך מסופקת ומאושרת - כל מה שתעשי אכן יתמצה בחוסר תכלית ובזבוז זמן. וכשתמצאי תשובות - ויהיה לך קצה חוט, תיווכחי לדעת שגם 24 שעות ביממה לא מספיקות לך.

בכל מקרה, תודה על תשובתך!

אני חושבת שאת לא מספרת על עצמך מספיק פרטים כדי שממש ניתן יהיה להתייחס. בכל מקרה את מדברת כנראה על תחושת ריקנות, וכדי להגיע לשורשים של העניין את כנראה בכל זאת צריכה לשקול פנייה לטיפול ולהתגבר על המחשבה שישיבה שם גם היא ביזבוז זמן אוליי זוהי פשוט הדרך שלך להתנגד למציאת פתרון לבעייה ייתכן שיש לך עם הכל הרבה נוחיות במצב שלך ואת מפחדת לגלות שם בעומק כל מיני דברים מפחידים אז מצאת לך מן תירוץ לעצמך לא לפנות לטיפול.

למבוזבזת למרות שחסרים המון פרטים בשאלתך (מצבך המשפחתי למשל, גילך, האם עברת משבר לאחרונה שגרם להופעת תחושת הבזבוז הזו וכן הלאה), אשיב לך באותו אופן שכבר השבתי כאן בעבר. אם את מרגישה שאת מבזבזת את חייך או חשה שהם ריקים מתוכן - זה תלוי בך למלא אותם בתוכן, והאפשרויות הן רבות. את יכולה, למשל, להתנדב בעשרות (אם לא מאות) האגודות שמסייעות לזולת, וכך "תהרגי שתי ציפורים במכה אחת" - גם תתרמי לקהילה וגם תעשירי את חייך ותרגישי סיפוק (למרות שבאופן אישי ביותר, אני לא בעד הריגת ציפורים לשום מטרה שהיא...) יש הוסטלים למיניהם שישמחו למתנדבים, כנ"ל בתי חולים, צער בעלי חיים והרשימה ארוכה מאוד. תופתעי לגלות איזה הבדל את עשויה להרגיש כאשר תתחייבי לעזור למישהו - פתאום תביני כמה את כן חשובה, כמה חייך אינם מבוזבזים וכמה יש בך לתרום. בהצלחה אבישג

ונכון לא כתבתי בהודעה ההיא כלום על עצמי, כי זאת היתה זעקה של לילה, (מקווה שתסלחו לי על אי-הנימוס והפטתיות) כשאת לא יודעת עוד מה לעשות עם עצמך, ומתחילה, פשוט כמשמעו, לנשוך את בשרך. אני בת 44, רווקה, בריאה בגופי ובשכלי וגם האדם המבוזבז ביותר שפגשתי אי פעם. הבאתי את זה לדרגת אמנות, כפי שכתבה בהקשר אחר משוררת אחת: "(....) זה אמנות, כמו כל דבר אחר, אני עושה זאת טוב במיוחד". אז לא שאני גאה בכך שאני עושה זאת טוב במיוחד, אני בושה ונכלמת בכל סנטימטר של קיומי, ולא פחות מכך אני ניצבת משתאה מול חיי הנוזלים מבין אצבעותי. אני תוהה כמה אנשים חווים תחושה חיים כזאת. ברור שאפשר לשנות. אבל כל הדברים הרגילים, כמו ללמוד, לעבוד, כבר לא יכולים למלא את ים החוסר . אגב, עשיתי בעבר עבודה התנדבותית מן הסוג שהיצעת, אבישג, ומצאתי בזה סיפוק מסוים בזמנו. לפעמים אני חושבת שנולדתי ללא תוכנה הכרחית, שרוב האנשים מגיעים מצוידים בה. מן הסתם אני צריכה להמציא אותה. לילה טוב.

גברת שלום בעולם המודרני שלנו לצערי רבים שבויים בהרגשה שחייבים לנצל כל רגע למשהו "חשוב" אחרת זה בזבוז זמן ובמילה חשוב מתכוונים לדברים הרי גורל. אבל כל דבר שאנו עושים הוא חשוב. לבשל לבית ולגרום שמחה למשפחה זה חשוב כי את מגדלת ילדים שיהיו טובים לחברה, לנוח זה חשוב כי זה הטבע וטבע זה דבר חשוב, לקרוא זה דבר חשוב כי זה מפתח אותך ועוד ועוד. כל דבר שאנו רוצים לעשות תורם לנו ולפיכך הוא חשוב - זה בעיקרון. יתכן ואת מרגישה שאת רוצה להתפתח וללמוד ואולי לעבוד אם כן קחי איזה קורס ותשלבי אותו בחייך או איזו עשייה או התנדבות אבל תצאי מתוך הנחה שגם כיום את עושה דברים חשובים את אולי רק רוצה לעשות דברים אחרים וזה יופי. בהצלחה.

שלום רב, התלבטתי אם להוסיף, מפני שרוב הדברים נכתבו. עם זאת אני חושב שיש לך קושי להגיע לטיפול. יתכן שהשאלה שאת שואלת את עצמך היא האם יתכן שמשהו יתעניין בך כאשר את לא מתעניינת ולא מעריכה את עצמך.... נכון שאיש מקצוע מרוחק ומשלמים לו על הטיפול, אבל מאחורי כל איש מקצוע יושב גם אדם. אז אולי כדאי בכל זאת להסתכן ולנסות קשר עם איש מקצוע כשלב ביניים לפני שתצרי קשרים בעולם האמיתי? המון אושר ובריאות ובעיקר אהבה דר' גיורא הידש