בעית שינה כרונית

מזה כעשרים וחמש שנים אני סובלת מאי יכולת לישון וזקוקה לתרופות הרגעה ושינה שהשפעתם הולכת ופוחתת,מצב זה מוריד לי אנרגיות לעשות דברים ומשבש לי ת'חיים מה שרשמתי למעלה זה "על קצה המזלג" אם מישהו מיזדהה עם בעייתי אשמח לשוחח עימו ולקבל עיצות וטיפים לחיים טובים יותר...

האם בדקת את הבעיה במעבדת שינה? לעתים ישנם גורמים פזיולוגים שמפריעים לשינה וללואי דווקא נפשיים. אריאל

בעיות שינה יכולות להיות לעיתים רחוקות בגלל בעיה גופנית אבל התמכרות היא תמיד גם בעיה נפשית. אחרי 25 שנה מדובר על הפרעת תלות בבנזודיאזפינים (כדורי שינה). כמו שיש הפרעת תלות באופייטים (מורפין, קודאין) להבדיל שהם חומרים מאד ממכרים. בנזודיאזפינים וחלק מהאופייטים הם סמים של בית מרקחת.

פחות מידי אינפורמציה.למה את לא יכולה לישון? למה כל כך הרבה זמן? ולמה את לא משלימה עם דברים שקיימים ואי אפשר להיפטר מהם?עצתי לך להתלונן פחות ולהיות פחות תלותית ויותר עצמאית.אם את לא תעזרי לעצמך גם כל העולם ואשתו לא יעזרו לך. בכלל לכל החולים כאן יש משהו משותף,הם בטוחים שאחרים יעזרו להם. וכל מי שאמור לעזור, בטוח שהוא זקוק לעזרה..... כל התשובות- בפנים. אף אחד מבחוץ (חוץ מאיש מקצוע במקרה הצורך) לא יכול לעזור. דרך אגב, זאת ממש חצי מההבראה להבין את זה ולנהל ל ב ד את העיניינים. התלות הנירפית הזאת משגעת אותי. גם אני חולה נפש אבל קיבלתי את העובדה המחורבנת הזאת ואף אחד בעולם לא "יתקן" אותי. צריך לחיות עם זה לבד,עצמאי,כמו עם גיבנת. זה מה יש. למה מה אם מישהו יגיד לי מיליארד פעם,לא מיליון אלא מיליארד פעם פוצי מוצי גוצי שמוצי זה יעלים לי את ההזיות שאני בסטרס????? לא!!!!!!!!! אז חאלאס! שכולם ילמדו לחיות עם מה שלא ניתן לפיתרון כמו שאני למדתי. החיים הם לאנשים מסוימים,די מחורבנים. יש בעולם רעבים,יש הומלסים,ויש גם חולים. הסבל בעולם הוא אדיר וזאת המציאות.אם אלהים החליט משהו אנחנו קטנים מאוד לשנות דברים מסוימים. לטוב ולרע. יש כלכך הרבה חוסר יעילות בפורום הזה שזה ממש משגע אותי.

דניאלה שלום אני מסכימה עם דבריה של אריאל בדבר הצורך לשלול קודם כל גורמים גופניים שעלולים להשפיע על איכות השינה. באמת חבל שהמשכת לסבול כל כך הרבה שנים לפני שרופא המשפחה שלך הפנה אותך למעבדת שינה (אולי כדאי לשקול מעבר לרופא אחר...? נקודה למחשבה). בד בבד, רק את יודעת את התשובה האם משהו נפשי מטריד אותך ומונע ממך להיות שקטה מספיק כדי להירדם. תנסי לחשוב ולמצוא את הסיבות, ואולי תיעזרי בגורם מקצועי שיוכל לברר איתך את העניין באמצעות שיחות. בניגוד מוחלט לרפי, בשום אופן איני חושבת שאנחנו צריכים להתמודד "עם מה שיש". כלומר, אם אנחנו חיים בשלום עם מה שיש - זה כבר עניין אחר, ולבריאות. אבל ברגע שמישהו מתלונן על פגיעה משמעותית באיכות החיים - בוודאי ובוודאי שעליו לנסות לאתר את מקור הבעיה ולפתור אותה! עד שלא יוכח אחרת - אנחנו חיים רק פעם אחת, ומי אם לא אנחנו נוכל לעשות הכל כדי להפיק מהחיים האלה את המיטב? ואם אנחנו זקוקים לעזרה מבחוץ כדי להגיע לזה - למה לא ??? האם זו בושה או פחיתות כבוד להיעזר בגורמים חיצוניים ? אני סבורה שלא. רפי, צר לי שאתה כל כך בטוח שהפורום הזה לוקה בחוסר יעילות. אבל על פי דבריך - אנחנו לא אמורים לשנות את הדברים מסביבנו או בעצמנו, אלא פשוט לקבל אותם כמו שהם וזהו, לא ? המשך ערב נעים לכולם אבישג

הגישה שלך מאוד דטרנימסטית ואני חייבת לציין שאינני מסכימה עם רובה. זה נכון שצריך להשלים עם העובדה שאנו סובלים ממשהו אך בהחלט לא לקבל אותה! האם כשיש לך פנצר בגלג אתה אומר : טוב העולם מחורבן, ויש כאלה שיש להם אוטו טוב ויש כאלה שלא אז אני אשאר תקוע פה? האם כשיש לך חור בשן אתה אומר : טוב, יש כאלה שיש להם שיניים דפוקות אז שהחור ישאר? אני מניחה שלא ואותו הדבר פה. אין בושה בלפנות לטיפול פסיכאטרי או פסיכולוגי ולהיפך- זה מראה שלאדם יש נכונות לפתור את מצוקותיו ושהוא דואג לעצמו. אני לא חושבת שהפסיכולוג או הפסיכאטר מניף מטה קסמים והופ כל הבעיות נעלמות. זהו תהליך שהמטופל עובר בעצמו בעזרת הנחיית המטפל ואם כרגע עייני סגורות וקשה לי לראות אני בהחלט לא אתבייש לפנות למישהו שיורה לי את הדרך ויכוון אותי- זה עדיף מללכת לאיבוד...............

לדניאלה שלום כפי שנאמר יתכנו סיבות רבות להפרעה בשינה, חשוב לציין גם מה הגיל. יתכן שמדובר במחלה גופנית במשך שנים רבות, הפרעה ראשונית בשינה שאותה מאבחנים במעבדת שינה, וגם כמובן סיבות נפשיות שונות. בכל המקרים כדאי לטפל במקור במיוחד אם מדובר בהפרעה נפשית כלשהי כמו חרדה או דיכאון. ואז אפשר יהיה להפחית או להפסיק את תרופות השינה. שיהיה רק טוב ולילה טוב דר' גיורא הידש

אולי תבקש ממנה לחזור לרופא ילדים או לטיפת חלב.

הטיפ היחידי שאני יכול לתת לך הוא להיגמל מהתרופות. אחרי הפסקת שימוש ממושך בבנזודיאזפינים המחשבה משתפרת, הראייה משתפרת, מצב הרוח משתפר ואפילו השינה משתפרת. תלות בחומרים פסיכואקטיביים זה מתכון להרס עצמי גם אם הם ניתנים לך עם מירשם. הגוף לא מבדיל בין סם שיצא מבית מרקחת לבין סם שנמכר ברחוב.