אמא לבחורה בת 20

שלום ג,ר הירש1 כאם לבת 20 שהשתחררה לפני שלשה חודשים אני מגלה התנהגות בלתי נורמטיבית, כמו אופססיות, וקושי כמעט מוחלט בתפקוד. אני מאמינה שחוסר המסגרת הקצינה את מצבה הרגשי . כל עצה שלי לעזרה נדחת כולל נסיון להגיע לאבחון, המצב הולך ומחמיר ואני עומדת מנגד וצופה בדאגה. בשל גילה ובשל היותה בלתי מסוכנת לעצמה ולסביבה, בתי חיה בהכחשה של המצב, ומאשימה אותי ואת הסביבה במצבה. האם יש דרך חוקית שיכולה לגרום לבתי לקבלת טיפול כל שהוא? לטיפולך אודה דפנה

לדפנה שלום, את צודקת שהדבר החשוב ביותר הוא אבחון וצריך לעשות מאמצים כדי להגיע לרופא לבדיקה ראשונית. רק אם יש מרכיב של מסוכנות אפשר לדבר על בדיקה או טיפול כפוי, אם הבת אינה מסוכנת לעצמה או לאחרים אז אין מקום לטיפול כפוי. כנראה שבגלל מצבה היא אבדה את האמון בכם, לכן כדאי לחשוב על קרוב משפחה או חברה שמבינה מה קורה ואולי הם יצליחו להשפיע על הבת להגיע לאבחון. מה שחשוב שכל המשפחה, את, בעלך, אחים יהיו באותה הדעה וישדרו כל הזמן את אותו המסר, עם סבלנות המסר יקלט ואומנם בלי הרבה רצון אבל היא בסוף תסכים לאבחון. שבת שלום, דר' גיורא הידש