שלום לכולם

אני רואה שהצטרפו הרבה חברים חדשים לפורום אבל ראיתי גם כמה פנים מוכרות ;-) מה שלומכם? איך אתם מרגישים? יש התקדמות? שמתי לב גם שד"ר הידש ואריאל דואגים לכם יפה, כרגיל :-) אני רק מקווה שאריאל'וש זוכרת לדאוג גם לעצמה... אצלי הכל בסדר. יוצאת פעמיים בשבוע מהבית בערך. מפעם לפעם המצב רק משתפר. השבוע הייתי בקניון וכשעברתי ליד המעלית נתקפתי בחרדה. עצרתי מיד וקצת היה לי קשה לדבר אבל מיד התעשתתי ואמרתי לזה שהיה איתי 'בוא נעבור מהצד השני, לא ליד המעליות' וכך עשינו והחרדה עברה לי אחרי שנייה. מסתבר שהרגליים לא נתקעו לי במקום כפי שתמיד חששתי, דווקא הייתי ממש קלת רגליים :-) ברגע של החרדה זה נראה כאילו זה נמשך שנה אבל בעצם זאת רק שנייה. היא עוברת ומרגישים אח"כ טוב. תמיד פחדתי מהשנייה הזאת אבל עובדה שהסתדרתי ואפילו נהנתי מאוד אחר-כך. תאמינו לי שבדימיון זה יותר מפחיד ממה שזה אחר-כך במציאות. לכן כדאי לנסות ואז תראו שזה לא מפחיד כפי שחשבתם ודימיינתם לעצמכם. מהרגע ש'מכירים' את החרדה אין דרך חזרה. זה משהו שתמיד ילווה אותנו אבל אפשר להפחית את עוצמתה ולהתגבר אליה. להתיידד איתה אבל להראות לה מי כאן הבוס :-) אני מקווה שמה שאני מספרת עכשיו ייתן לאנשים כוח להמשיך ולהילחם בחרדה כי יש לה פתרון. יש חיים אחרי החרדה!!! גילוי מדהים, אה? מה עם לידיה? פרוזי? אחת מיוחדת במינה? גיא? יעל? נטע? וליאה שלי חזרה במקרה? ונירה??????? התגעגעתי גם לד"ר הידש :-) ואני מאחלת לו הרבה אור ואהבה...

מתוקה, איזה כיף לראות אותך פה ועוד יותר לשמוע שאת בסדר. תודה על העידוד שאת נותנת לנו- זה חשוב מאוד. אני מאוד שמחה בשבילך על ההתקדמות- זה נפלא! אני בסדר. די עסוקה בכל מיני פעיליות ועוד מעט נגמר לי החופש ( אוףףףףףףףףף). היש סיכוי שתשארי עימנו פה? שאר האנשים קצת נטשו ובאמת שמסקרן לשמוע מה עם נטע, שגב, וכל שאר ה"קבועים". שמרי על עמצך וכתבי לאימל אם בך לך אריאל

כמה טוב לשמוע ממך. אני שמחה שאת בסדר ואת עסוקה. זאת הדרך הנכונה! אני מקווה שגם את מתקדמת. אני יודעת שההקדמות שלנו איטית אבל עדיף מכלום. גם אני די עסוקה ולכן אין לי הרבה זמן להיכנס לפה. מתגעגעת לכולם ומקווה שכולם בסדר. אני אשלח לך אימייל בהזדמנות הראשונה. סוף שבוע נהדר ורגוע. יפעת.