לסמדר

אני מסכימה אם דפי לגבי תחושת איבוד האני העצמי כשמשהו לא מתאים לו במראה החיצוני , אך רציתי לשאול האם שינוי היחס של משפחתך כלפיך נובע בגלל ההתנהגות שלך או שהם התיחסו אליך ככה רק כתוצאה ממראך החיצוני? ש\ה מעיד על מערכת יחסים שדורשת בירור ככל האפשר.. אני בטוחה שאם תיצרי לעצמך מראה שיותר תואם לעצמך או מי שאת מאלחת לעצמך להיות את תוכלי גם יותר להאמין שאת עצמך לא התשתנת לא משנה מהו מראך. ואת זה את צריכה לזכור,ואם תאמיני בעצמך ולא במראה שום דבר לא יוכל להפריד ביניך לבין עצמך.

ל ק, אצלי כניראה שהשינוי משמעותי ונכון שאני זה אני אבל זה שונה את לו יכולה להמשיך בפוזה העדינת נפש והשברירית כשאת מרגישה גסה ולא נשית הילדים שלי היו מיתלהבים מהמראה שלי ניראתי כמו ילדה קטנה הם היו מחמיאים לי כול הזמן ופיתאום הכול הפסיק

אולי את צריכה ללמוד להיות עצמך בלי לעשות "פזות" כמו שאת כותבת, אם קשה לך להיות עדינה ושברירית פתאום כנראה שזה לא באמת חלק ממך, או שאם זה כן חלק ממך את תדעי שזה עדיין בתוכך, זה נכון שאנו רואים את עצמנו על פי איך שהסובבים אותנו רואים אותנו ,ואם הסביבה רואה אותך כגסה את תרגישי ככה ,אך עליך לזכור מי את,ולדעת שזו רק אשליה למראית עין,ושאת עדין יכולה להיות את או מי שאת רוצה להיות. אין לי משהו אחר להגיד לך... אם זה לא מספיק כנראה שכדאי לך לפנות לטיפול.

סמדר היי בדף הקודם רשמתי לך משהו חדש תקראי אולי זה ידבר אלייך. ביי דפי