עצוב

אין לי חברים החברים מעטים שיש לי הם חברים ממש טובים אבל לפעמים קורה שבא לי נורא לצאת והם לא יכולים ואז אני יושבת לבד ואין לי אלטרנטיבות אחרות ,מה גם שאני לא יכולה סתם ככה לצאת כי אין לי רשיון, ואין כלום מה לעשות בעיר שלי. אין לי אהבה, כי אף אחד לא באמת רוצה אותי, כל מה שאני יודעת ש"הם" רוצים זה לשכב איתי (מנסיון) ומי שהיתי מאוהבת בו פגע בי וכל מי שמתחיל איתי זה כל מיני סוטים. אין לי חיים, אין לי עבודה קבועה, ומעבודות קבועות בד"כ מפטרים אותי עקב חוסר התאמה, כל היום אני יושבת מול המחשב- או מול הטלויזיה ולא עושה כלום, וצריכה לספר שקרים לכולם שכן יש לי חיים ושיש אנשים שרוצים אותי ואת חברתי, אבל האמת היא שאני נהיית אובססיבית לפעמים כלפי בנאדם שאני מאוד רוצה בחברתו, ואני מרגישה מבוכה אח"כ כי אני מרגישה שאני כאילו מציקה לו למרות שהוא לא אומר כלום, אז בקיצור עכשיו לדוגמא נורא רציתי לצאת ועכשיו אני אצטרך ללכת לישון כי אין לי משהו טוב יותר לעשות.

את משדרת מצוקה וכאב וחבל לי עלייך. האם שקלת לגשת פעם לטיפול פסיכאטרי\ פסיכולוגי ולברר מהיכן נובעים הדברים שציינת? מקווה שתשקלי זאת בכובד ראש- זה שווה ת זה ואת יכולה לשפר את אייכות חייך בהצלחה אריאל

אין לי כרגע כסף לזה, יש לי חברים מעולים שתמיד שם בשבילי, אבל בכל זאת מגיעים רגעים שהם לא יכולים ואז אני מרגישה שאני מתעלקת על אחרים

את יכולה למצוא לך חברים ! תצטרפי למועדון הכירויות, לחברה להגנת הטבע או אולי לחוג ריקודי עם או סלסה. כל אחד יכול לבכות על גורלו וכל היום להיות בבית- אך זה לא יתן לך כלום. תצאי מהבית, תבלי, תחפשי חברות ואולי גם תמצאי.

מועדון הכרויות???????? אני לא אישה בת 40 עם שעון ביולוגי מתקתק!!!!! אני בת 20 וקצת.... אני לא מחפשת חתונה! אבל לפחות משהו רציני... ולא איזה חארטה- את יכולה בבקשה לקרוא את אשר כתבתי לד"ר אברהם בלינק הבא: http://doctors.co.il/forums/read.php?f=428&i=21670&t=21625

נ.ב ואני לא ממש אוהבת לצאת לבלות, אני לא אוהבת מועדונים ובעיקר בגלל שאין לי ממש כסף כרגע להשקיע בחוגים או לצאת לבלות, אין לי רשיון, אין לי כסף לרישיון ואין כלום מה לעשות בעיר שלי - אני חותמת לך על זה. אז לאן אני אצא? לשחק עם החתולים בחוץ? כן זה בטח יביא לי מישהו (אולי אם זה סרט בקולנוע עם סוף אמריקאי)