פריזמה וזוגיות

שלום לכולם, לאחרונה לא נכנסתי כל כך לפורום כימצבי טוב ואין לי שום דבר חדש לספר. אני והפריזמה מסתדרים די בסדר חוץ מזה שאני ישנה מאוד חזק בלילה, ודי הרבה, אבל חופש, ככה שזה לא ממש מפריע לי. אני הולכת כל יום לחדר כושר עם אחותי הקטנה שחזרה הביתה מהאוניברסיטה. המצב בין הורי די גרוע, אבל בעזרת הפסיכולוגית אני מצליחה לא לתת לזה להשפיע לי באופן שלילי. הספ שקראתי "הורים מרעילים" מאוד תרם להבנתי את כל עניין ההורות והשפעת ההורים על חיי ילדיהם.סוף סוף הבנתי הרבה דברים שגרמו לי לתסכול רב במערכת יחסים הקודמת שלי. ההורים של אקס שלי גרמו לו לנזק רב שאני לא יכולתי לתקן. לאחרונה קצת מציק לי שאני לבד בלי זוגיות. שמתי לב, שמאז שאני לוקחת את הפריזמה, ההתעניינות שי במן הגברי ירדה. קודם, עם הציפראמיל, יכולתי לחוש משיכה פיזית או להסתכל בפאבים על בחורים, גם אם לא חשבתי שיש לי סיכוי (בגלל המשקל שלי). לאחרונה, זה כאילו ל מעניין אותי בכלל. מעניין אותי הפן הרגשי שבמערכת יחסים- המחשבות על זוגיות, על תמיכה במן זוג, על שותפות וכו', אבל לא על שום דבר שקשור לחשק ולמין. חשבתי שזה עלול לפגום בסכויי למצוא בן זוג- לא כי זה הופך אותי לפחות שווה, אלא כי אני די אמיצה ומתחילה לרוב עם בנים, אבל אם אין ליחשק ומשיכה, אני גם לא אתחיל עם אף אחד. הסיכוי שמישהו יתחיל איתי הוא די נמוך, אז מה נשאר? האם זו סיבה מספיק טובה לבקש מהרופאה להחליף לי כדור? האם זה הגיוני מה שאני אומרת? חוץ מזה הכל טוב. אני מקווה שגם אצל כולם המצב טוב או לפחות משתפר.

לשירה שלום, לצערי הבעיה שכיחה והיא חשובה. אני חושב שגם כאשר תצרי קשר ויחסי מין יתכן שתגלי שלא רק הרצון נפגע אלא גם התפקוד.... זה הולך ביחד... ההחלטה האם להחליף טיפול זו החלטה שלך, צריך לבחון את היתרונות וההשפעה הטובה לעומת הרצון למין ולקשר זוגי. כמובן שההחלטה להמשיך עם פריזמה אינה סופית, אפשר ללכת גם בדרך ביניים של להמשיך עוד מספר חודשים ואחר כך להחליף. אני מקווה שעניתי לשאלתך ביי הידש