טיול ופחדים קשים!!!!!!!!!
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלום דוקטור!!! עד זמן לא רב כל כך עזרת לי בדילמות קיצוניות שבאו בעקבות תופעת הטורדנות הכפייתית וההפוכונדריה שחליתי בהן בשנה האחרונה. המחלה לוותה בסימפטומים פיזיים רבים ומחידים. התחלתי לקחת פבוקסיל 2 כדורים ליום, וכיום אני מרגיש בשיפור של 75 אחוזים. כתוצאה משורשי וגורמי המחלה והמחלה עצמה לא עשיתי את הטיול הגדול לחו"ל לאחר הצבא (עוד מעט משוחרר 3 שנים) חברים שהיו בפוטנציאל לסוע איתם נסעו כבר. בזמן האחרון ולאור העובדה שאני מתכנן ללמוד באוקטובר הקרוב הכנסתי את עצמי למעין תכנונים של נסיעה ואף קניתי כרטיס למקסיקו לאמצע שבוע הבא (עד אמצע אוקטובר). למרות שאני רוצה לסוע, לראות עולם ולהשתחרר לפני הלימודים או אולי אף לעשות וי על השלב הזה - אני פוחד פחד מוות מנסיעה כזו לב למדינות עולם שלישי ללא הכרת השפה וללא ניסיון בטיול "תרמילאים" אני מתכנן לנחות עם שותפה ושם כנראה נפרד. אני פוחד מהלבד ובעצם ממה מלא? אף שהדבר מקובל אני מרגיש כאילו אני עושה משהו לא הגיוני ושבצם רק אסבול שם (במיוחד לאור העובדה שקשה לי להתחבר עם אנשים מהר) אני חושש שלא אמצא שותפים ראויים או אפילו בכלל ומה אז..... בקיצור אני אמור לעלות על המטוס שבוע הבא ולא מאמין שבכלל אעלה עליו וכולי חרדות קשות ביותר במקום לשמוח........ מקווה לעזרה תודה רבה!!!
היי יש לי חברה שממש אבל ממש חוותה את התופעות אותן אתה מתאר. היא טיפוס חרדתי ואף טופלה ע"י פסיכולוגית טרם נסיעתה. היא השתוקקה לטוס לדרום אמריקה כ- 7 שנים! ודחתה זאת- עד שכבר נמאס לה. אחרי שתיכננה הכל גם עם שותפה לנסיעה, כאשר הן קבעו להתפצל שם כל אחת לדרכה. יש לה חרדת טיסות מטורפת- בטיסה לאילת מתל אביב היא כמעט היתה מתעלפת ובכלל היא תלותית מאוד. בקושי לסופר היא היתה הולכת לבד. בקיצורררר הצורך לבלות גבר על הכל. היא טסה, במטוס נטלה כדור טבעי להרגעה ואיכשהו שרדה את הטיסה. הגיעה לחו"ל- ותוך מספר ימים הבחורה הפכה לאדם אחר! היא בילתה ונהנתה וכמובן שהיו קשיים, אך למי אין? היא לא ידעה את השפה- ויש מעט שיודעים, פחדה פחד מוות מנסיעות, וכו'. אבל באמת שזה היה עניין של ימים ספורים עד שהכירה אנשים שונים, נפתחה, השתחררה ובכל מכתבכתבה שהיא לא רוצה לחזור לארץ. באיזשהו שלב היא והשותפה ניפרדו, דווקא אחרי ריב, והיא שבארץ היתה כל כך רגישה לריבים ולפרידות כמעט ולא התרגשה מכך- אלא המשיכה הלאה לבד ועם אחרים. בקיצור, כל אדם הוא מקרה לגופו ואין הכרח שאתה תחוה את הדברים כמוה. אבל היא אחד האנשים האחרונים ביקום שהייתי מאמינה שתהנה ותסתדר בטיול כזה- ואם היא יכלה-אז גם אתה. אגב, לא הכל היה חלק. היו קשיים פיזיים וקשיים של געגועים מעבר לחרדות הרגילות שלה- אבל בסופו של דבר היו יותר ימים טובים מרעים. והחוויות היו כל כך טובות שהיא חזרה לפני חודש והיא רוצה לטוס שוב בעוד חצי שנה אחרי שתחסוך כסף. בהצלחה ותהנה! בחורה
לרני שלום, כל הכבוד לך שאתה מגשים חלום וקבלת את האומץ לנסוע. אין זה פלא שישנן חרדות ופחדים לפני הנסיעה ואני בטוח שהם יעלמו כאשר תעלה על המטוס..... בכל אופן בתקופת ההמתנה הזו אפשר להעזר בכדור הרגעה אחד או שניים באופן זמני. אני לא הייתי בטיול תרמילאים אבל כפי ששמעתי יש המון אנשים בדרכים והם מתחברים בקלות ונוסעים ביחד ונפרדים. אין צורך בקשר מיוחד כדי לנסוע ביחד, רק יעד משותף. אני מאחל לך שתהנה ותחזור בשלום. כל טוב ותספר איך היה דר' גיורא הידש