ד"ר הידש המקסים !

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

11/08/2003 | 17:19 | מאת: שירי

כהרגלי, מקווה ששלומך טוב. הצורך שלי לכתוב לך הוא כמעט בלתי נשלט... הטיפול התרופתי נותן את אותותיו אך אני בספק רב שזה "המשיח שיביא את הגאולה". ממשיכה בשיחות. נכון להיום כמעין זריקת הרגעה/עידוד לכל היותר. מצבי קשה אך יציב :-( מצטערת נואשות על הצעד האווילי שעשיתי ומשלמת מחיר כבד מנשוא. נפלתי לתהום עמוקה והדרך החוצה ארוכה ומלווה בדם, יזע ודמעות... קשה לי מאוד עם תחושות האובדן ובייחוד עם תחושות האשמה. אני לא מרפה מהן. כל הכדורים שאני לוקחת כולל השיחות הם מעין אקמול (ואפילו לא פורטה) ביחס למצבי. רבים וטובים מנסים לעזור אך מתייאשים לנוכח חוסר הרצון שלי לעזור לעצמי. סליחה שאני כותבת דברים ללא מטרה ו/או שאלה. רק רציתי להמשיך ולעדכן אותך. באהבה והערכה רבה !!!!!!!!!!

12/08/2003 | 00:11 | מאת:

היי שירי טוב לשמוע ממך ולמרות שאת מקצרת בדבריך. בין השורות אני קורא שישנו שיפור ניכר במצבך אבל עדיין קשיים רבים, לדעתי עם הזמן ועם הרגעות ההורמונים והזמן תרגישי טוב יותר ותחזרי לעצמך, אין ספק שעברת טראומה, גם במצב הנפשי וגם הגופני ולכן ישנה חשיבות רבה לשיחות, את חייבת לעבד את הדברים. אני בטוח שתרצי בהריון נוסף וילד ולכן כדאי לעבד את הדברים כדי לסיים אותם כאן ולא למשוך אותם להריון הבא. כך שלשיחות יש ערך של השקעה לטווח ארוך. אין ספק שאת בדרך הנכונה, חשוב להבין שאין דרך חזרה אלא רק קדימה, את אינך אשמה, הדברים היו די סוערים ומבולבלים. כעת כדאי להתארגן כדי לחזור לשגרה ואחר כך להחליט לגבי העתיד. יש לך את הכוחות וכאשר תפעלי בצורה מסודרת תוכלי לעשות את כל מה שאת רוצה. המון אושר הידש