מה קורה לי?

היי יש לי שאלה שמטרידה אותי אותי כבר כשבוע וחצי וביומיים האחרונים מצבי הוחמר בעקבות כך אי לכך הנני זקוקה לייעוץ (פסיכיאטר ופסיכולוג שלי בחו"ל והשאירו אותי ללא מחליף.חוסר אחריות לשמה!!! לכן אנסה להיעזר בפורום. אני אובחנתי כסובלת מדיכאון ברמה בינונית לפני כ-7 חודשים.מקבלת לוסטרל 100 מ"ג והולכת גם לטיפול פסיכולוגי.בסה"כ נראה כי ז עוזר לי.הנני מרגישה כי לא חשה יותר את העצב העמוק שעבר עליי,לעתים דכדוך, אך אני מניחה שהדבר קורה גם לאנשים באופן כללי,הרי לא תמיד אנו מאושרים.לאחרונה התחלתי להיות עסוקה במחשבות על העתיד שלי, כלומר כיצד יראה עתידי לאור ההפרעה שאני לוקה בה כעת ואפילו שהיא תחלוף לחלוטין בהמשך והאם יהיה מצב שהיא תחלוף לגמרי.כיצד אוכל לקשור קשר זוגי עם מישהו כשידע שאני סובלת/סבלתי מדיכאון ונטלתי כדורים נוגדי דיכאון,מה יהיה מצבי בריאותי בעקבות הדיכאון (יש לציין כי מדי פעם אני מרגישה חולשות בעקבות המצב הנפשי) וכד'.לפני כחודשיים שמתי לב שכמעט כל שבר שאני אומרת או כל דבר שכרוך בהבעת דעה, בטחוני נוטה להתערער ואני חשה מן תחושה שאני לא יודעת מי צודק אני או אחרים ואני כאילו הולכת לאבד את שפיותי.בשיחה עם הפסיכולוג שלי התחלתי להבין כי מדובר בתופעות שאופייניות לגיל ההתבגרות ולתחושת אי וודאות שמאפיינת אי גיבוש זהות.לאחר מחשבות רבות הבנתי כי אכן זהו המצב, כנראה שאני עוברת תהליך התבגרות מאוחר (לצערי.כיום אני כמעט בת 26) ויחסית נרגעתי (לפחות לא מדובר במצב פסיכוטי).מה שעוד שיכנע אותי שמדובר בתהליך התבגרות מאוחר ולא משהו חמור יותר הוא העובדה שהפסיכולוג שלי אמר כי הרי את לא מרגישה אי וודאות לגבי דברים כמו אם משהו עומד מולך את שואלת את עצמך האם הוא באמת עומד שם או רק אני רואה אותו ואחרים לא.זאת אומרת שהבלבול מופיע במצבים של הבעת עמדה ולא במצבים טריוויאליים כגון זה.אך לאחרונה אני מרגישה שהבלבול מתחיל גם במצבים כמו האם מה שאני רואה בטלוויזיה גם אחרים רואים,האם מה שאני שומעת זה באמת קורה או שאני מדמיינת וכד'.אני מפחדת מאוד מזה ולא מבינה מה קורה לי.האם אני בדרך למצב פסיכוטי (הרהורי שווא לדוג') או שאני בחרדה מהמצב הדכאוני ומההשלכות שלו וזה גורם לי לחרדות למיניהן או למחשבות אובססיביות.יש לציין כי כשאני מרגישה מבולבלת במצבים הטריוויאליים אני די נוטה להבין שאני תופסת את המציאות כמו אחרים, אך לכמה שניות יש לי הבזקים שאולי זה לא כך. מצטערת על השאלה הארוכה אך אני באמת זקוקה לעזרה ובהקדם. תודה מראש

היי נראה לי שמדובר בחוסר ביטחון עצמי אשר יכול להיות חלק מהאופי שלך אבל גם קשור לדיכאון. כך השאלות הראשונות לגבי הקשר הזוגי והדיכאון, וגם השאלות הבאות הן ביטוי של חרדה. מבלי לראות אותך אני חושב שאין חשש למצב פסיכוטי ולא זאת הנקודה. הנקודה העקרית היא הבטחון העצמי והדימוי העצמי אשר יורדים למטה....בדיכאון. רבים סובלים מדיכאון והדיכאון הוא דבר חולף, יתכן מאוד שבמשך כל חייך לא תסבלי יותר מדיכאון, אבל יתכן גם אחרת, בכל מקרה כדאי לחכות שהדיכאון יחלוף ואז תראי את הדברים באור שונה. שיהיה רק טוב ונקווה שהמטפלים יחזרו במהרה. דר' גיורא הידש