ADHD ודיכאון - בילדים...
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
אני משמש כמדריך במסגרת חינוך בלתי פורמלית. במהלך עבודתי נתקלתי בילד בן 9 וחצי, שאובחן כסובל מ- ADHD. אולי משום שאני עצמי סובל מהתסמונת הנ"ל, הנחתי תמיד כי יש ביכולתי להבין על נקלה ילדים אלה, ובמרבית המקרים - אכן הצלחתי "להגיע" אל ילדי ה-ADHD שבמסגרת. אלא שכאן הבחנתי בתופעה חריגה - הילד מסוגר בתוך עצמו, מתוסכל מאוד, ומבטא, לחרדתי - נטיות אבדניות. בין היתר ניסה לנעוץ מחט בשקע החשמל, להניח שקיות על ראשו, ולחזור ללא הרף על הטענה כי הוא "שונא את החיים". לילד אינטלגנציה גבוהה מכפי גילו: יש לו יכולת ביטוי מרשימה, כישרון ציור יוצא מגדר הרגיל וידע כללי עצום בהיקפו. למרות זאת - לא הצליח בלימודיו. פסיכולוג שאיבחן אותו לאחרונה אישש את חששותי, ופסק כי יש להרחיק את הילד מסביבתו החברתית, ולהשאירו לבדו ,תחת השגחה צמודה. לי נראה כי הרחקת הילד מהמסגרת החברתית עלולה לסכן אותו עוד יותר, ולטפח את דכאונו ואת תיסכולו הגובר. האם אני צודק, ואם כן - האם יש דרך לאזן תרופתית את הילד (כרגע לא מטופל בממריצים), ולהשאירו במסגרת הרגילה?
שלום, איני פסיכיאטר של ילדים ונוער אלא של מבוגרים ולכן לא אוכל לענות לשאלתך, כיום אלו שתי התמחויות נפרדות לחלוטין ויהיה זה לא אחראי מצידי לענות בתחום שאיני מומחה בו. רק עצה קטנה, כיוון שמדובר על מצב חמור של ילד מופנם, אולי בדיכאון עם סיכון אובדני, אז אולי כדאי להתייעץ גם עם פסיכיאטר ילדים ונוער בנוסף לפסיכולוג. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
אתה יכול לפנות לפורום פסיכיאטריה של הילד והמתבגר ב- YNET ,ערוץ הבריאות,פורומים רפואיים בהצלחה!!!
