דיכאון

רציתי להודות לך על תשובתך המהירה. כעת הכל מתבהר לי- נכנסתי לאתר שמסביר מהו דיכאון ואילו דרגות יש. אני מבינה מתשובתך שיש לי דיכאון קל שמתמשך זמן רב. אכן זוהי הרגשה נוראית וכדי להתחיל טיפול אבקש את עזרתך- לאן לפנות? האם דרך קופת חולים? האם לרופא משפחה שיכתוב לי רצפט לזייבן וזהו?? האם התרופה תלווה אותי למשך כל חיי? האם אנשים מודעים לעצמם, נגזר עליהם לחוות את הדיכאון? ולחשוב שכל התקופה הזאת, שנתיים, התהלכתי בתחושה של שינאה עצמית, חוסר משיכה לכלום, מבלי לדעת... אין נורא מזה. האם לדעתך יש קשר לעובדה שהפכתי אמא בחמש שנים האחרונות? מכיוון שברווקותי לא זכור לי דיכאון מכל סוג שהוא. אודה לתשובתך המהירה, תודה.

לנועה שלום, אני שמח שעזרתי, בעיני זו אחת המטרות החשובות של הפורום, לקרב אנשים לנושאים של הנפש, כיוון שרבים רבים נמצאים במצבך ובגלל חוסר מודעות או קשר של שתיקה אינם מודעים ואינם פונים לעזרה. כפי שציינת את יכולה לפנות לרופא המשפחה או למרפאה לבריאות הנפש של קופ"ח ליד אזור מגוריך ולפי קופת החולים, או שרופא המשפחה יפנה אותך למרפאה של בריאות הנפש של בית חולים כללי, כמעט לכל בית חולים כללי יש מרפאה לבריאות הנפש. העיקר להתחיל בטיפול, עם תרופות, עם שיחות או בשילוב. כפי שציינתי בכל זאת חשובה האבחנה אצל פסיכיאטר ולא הייתי רץ לזייבן, הפסקת העישון אינה המטרה החשובה ביותר כעת, אלא הטיפול בדיכאון. אחר כך תתלבטי בקשר לסוג הטיפול התרופתי. הטיפול בדרך כלל מומלץ לשנה ובטח לא לכל החיים. שיהיה בהצלחה, העיקר שהתחלת ביי הידש