התאבדות - עניין לדיון

פעם קראתי שכתבת שבשביל לאשפז אדם צריכים להתקיים מספר תנאים: 1. האדם במצב פסיכוטי2. יש סכנה שיפגע בעצמו או באחרים3. לא מוכן להבדק על ידי פסיכיאטר. ושצריכים להתקיים כל השלושה. האם אדם שמחליט להתאבד בהכרח עונה על חוק מספר אחת שהוא פסיכוטי? כלומר אם אדם מנסה להתאבד ולרוע מזלו הוא נכשל במשימה ומגיע לבי"הח , האם בהכרח יאשפזו אותו במחלקה פסיכיאטרית? ואם כן לאיזו תקופה? כלומר מהי התקופה המינימלית . ועוד שאלה אם אדם מצהיר על כוונותיו לפגוע בעצמו האם זה בהכרח מוכיח שהוא פסיכוטי. מי קובע את זה ??? כל השאלות מתייחסות לאדם מבוגר שאינו קטין. ועוד שאלה : אם אדם שאינו רופא יודע בוודאת על אדם שמתכוון להתאבד ולא מדווח על זה האם זו עבירה על החוק? תודה וסליחה על השאלה הארוכה. אבל אני משוכנע שהנושא מעניין הרבה מהכותבים בפורום אז אשמח אם תפתחו דיון בנושא

מה שאתה אומר בכלל לא מדוייק. לפני אישפוז יש בדיקה ורק עפ"י תוצאות הבדיקה מחליטים מה הלאה. כעיקרון כל רופא שהוא מומחה בפסיכיאטריה רשאי לבצע את הבדיקה ויכול לאחר מכן להוציא הוראה של אישפוז כפוי במחלקה סגורה. את הסמכות לכך הוא מקבל מהפסיכיאטר המחוזי ואחרי התייעצות איתו. פסיכיאטר מחוזי רשאי במקרים מסויימים לשלול מפסיכיאטר מסויים את הסמכות הזאת. אם קיימת סכנה מיידית לחיי אדם כתוצאה ממחלת נפש אז יש סיבה מוצדקת (עפ"י החוק) לאישפוז כפוי. אם אין מחלת נפש אין בכלל עילה לבדיקה כפויה (כמו במקרה של הפרעות אכילה). אם מתברר בבדיקה שאין סכנה מיידית אז אין עילה לאישפוז כפוי גם אם מדובר בחולה נפש.

לשאלתך האם מי שיודע בוודאות על מישהו שמתכוון להתאבד ולא מדווח. ראשית, רוב המתאבדים דווקא לא מאיימים אלא עושים את האקט כפעולה צבאית לכל דבר, בשקט ובדיסקרטיות. בין אלה שמאיימים להתאבד ומשתפים אחרים בכוונתם זו, אצל חלקם הגדול זה פשוט אקט של זעקה לעזרה מכל צורה וסוג (בדידות, דכאון, פיטורין, גירושין, מחלקה ממארת, רצון בתשומת לב). אדם המשתף אחרים בכוונה זו - עושה זאת בתת מודע על-מנת שמישהו יעצור אותו, שמישהו יתמוך בו ויעזור לו לא ליפול לתהום אלא להישאר במסלול. קשה מאד לדעת איפה עובר הקו המפריד בין איום לכוונה אמיתית. וחוץ מזה, האם מישהו שיודע על אלימות במשפחה (אצל השכנים, הקרובים וכו') ולא מדווח, האין הוא עבריין העובר על החוק?

למה אדם רציני שבאמת רוצה לשים קץ לחייו יכשל במשימה? מה כל כך קשה בכך?

שלום, אדם החושב על התאבדות אינו בהכרח פסיכוטי או "חולה נפש". להיפך, רוב המקרים הם של אנשים עם מצוקות מסויימות, כמובן שקיים מרכיב של דיכאון. כמעט בכל יום מגיע אדם לחדר מיון בבית חולים כללי אחר ניסיון אובדני ובטח שלא מאשפזים את רובם. עם זאת כולם עוברים בדיקה של פסיכיאטר. למצב פסיכוטי צריכים להיות סמנים נוספים. כלומר ההבדל הוא בין אדם הגיוני שמאס בחייו ובין אדם שהרג עצמו בגלל שחייזרים או שקיבל הוראות מהטלוויזיה לפגוע בעצמו. אלו מקרים שונים לחלוטין וגם החוק מתייחס אליהם באופן שונה. לגיא - תזהר בנושא רגיש זה, חיים ומוות ביד הלשון והכתיבה. אנא בזהירות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ואני מדברת אחרי 3 נסיונות כושלים.

בחור בן 22נאה מצליח בריא בית חם ואוהב איך מגיע למצב ןמנשה להתאבד ?..ץ