התגעגעתי

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

31/07/2003 | 10:26 | מאת: ערן

אליכם. ד"ר הידש כשרק התחלתי לקחת רסיטל עלו מספר שאלות שהצגתי כאן, ואתה ביקשת שלא אדון בהם, והמלצת לחכות. אז עשיתי כמו שאמרת ואין ספק שאתה צודק. אז לא היתי מספיק מוכן. לאחרונה רכשתי את הספר LISTENING TO PROZAC יש שם התיחסות מענינת מאד בקשר לשאלה, האם אדם שלוקח תרופה מגיע למקום שזה הוא האמיתי או לא. הקריאה בספר, שהיא איטית הודות לכך שהוא כתוב באנגלית, פותחת בפני שאלות רבות, ומרגשת אותי מאד. אני מרגיש שיש לי זכות כרגע, בעודי לוקח את התרופה להתבוננות אל תוכי באופן שלא יכולתי לעשות קודם לכן. אני רוצה להודות לכולכם שאתם כאן, ולך ד"ר הידש על הרגישות וההכוונה. אגב, אם תרצו לפתוח דיון על השאלה הזו זה בטח יהיה מענין. שאלה אחת אם אפשר: אני סובל מכאבי ראש מטרידים כבר שבוע האם זה יכול להיות קשור לתרופה? ערן ששמח לחזור לכאן

01/08/2003 | 01:15 | מאת:

לערן שלום, טוב לשמוע ממך וטוב לשמוע דברים טובים. אני חושב שכאב הראש אינו קשור לתרופה, אתה כבר מכיר את התרופה ואין ציפיה שהתרופה תגרום לתופעות לוואי חדשות שלא היו בחודשים הראשונים, כעת אתה כמו כל אדם עם כאבי ראש עם או בלי בעיות אחרות. מאוד אהבתי את הספר, הוא מתאר היטב את אופן הפעולה של הפרוזק ועוסק בשאלות העקרוניות והפילוסופיות של השימוש בתרופות אלו. דרך אגב הספר תורגם לעברית בשם "פרוזק התרופה של שנות התשעים" עדיין אפשר למצוא אותו אם מחפשים היטב. המחבר עוסק רבות בשאלה, מה פרוזק עושה לאנשים בריאים, כיום אתה למעשה בריא, אז מה הפרוזק עושה לך? דיון מעניין. בנוסף הפרוזק כפי שהיה צפוי היא התרופה הראשונה בתחום, כבר כיום ובטח בעתיד הלא רחוק יהיו עוד תרופות רבות ועוד יותר מדוייקות לטיפול בכל מיני תכונות נפשיות, האם מדובר בהנדסה נפשית, מלשון הנדסה גנטית? מה דעתכם? ביי הידש

01/08/2003 | 20:25 | מאת: ערן

חבל שאני לא משיג את הספר בעברית, המושגים מאד לא קלים לקריאה. אבל זה מה שיש. אם ההבחנה היא היום שאני בריא, אז אם אפסיק את התרופה האם זה אומר שאהיה חולה? זו שאלה מענינת, מה קורה עם אנשים שמפסיקים, והאם עכשיו אנחנו בריאים או לפני כן. ענין אותי לקרוא את השינוי שקורה לאנשים בספר. השינוים שהם עוברים מבחינת ההסתכלות שלהם על עצמם ושלהם על החברה ולהיפך. אני מבין מהספר שההתלבטות היא כפי שתיארת שינוי התכונות. זה משהו שקשה לי לתפוס, אם האני המקורי שלי, נגיד הוא טיפוס עצבני, או לחוץ, אם לא היתי נקלע לצרה שהובילה אותי לקחת תרופה זה היה נשאר הטבע שלי. ומעבר לכך, אם נקח את זה קצת לקיצוניות האם פסיכיאטר רושם תרופה כזו למישהו שמגיע אליו ורוצה לשנות את טבעו. האם אחרי לקיחת התרופה זהו הטבע האמיתי או לא. התחושה הכי פנימית שלי היא של חזרה לטבע האמיתי שלי, לא ממש משתלב עם הספר, כמובן שאני עדין בעיצומה של הקריאה. מה אתה חושב? אגב, האם ישנה אפשרות לכתוב לך מייל, חשוב לי להסביר לך דבר מה?