לד'ר הידש

שלום רב ד'ר יקר מתעניינת בנושא קלפטומניה- קרה לי מקרה במישפחה ואני חייבת לעזור ולפתור את הבעייה כמה שיותר מהר .וברשותך אשאל כמה שאלות . 1. האם יש הבדל בן קלפטומניה לבין גניבה ? .הבחור מודה בפניי וטוען שהוא נאלץ בלית ברירה לקחת דברים שהוא צריך ,מחנויות בדרך כלל דיברי מאכל , שאם אין ממה לחיות יש לקחת לבד.הוא כועס על עצמו ומאשים את הוריו הגרושים שהרסו את חייו שהיתדרדרות מצבו הכלכלי ביגללם ועל שהוא נאלץ לעשות זאת. הוא צועק וזועק לעזרה .תצילי אותי תשימי גבולות. תראי מה קורה לי לאן היגעתי.! ואמרתי שאני רואה את זה בחומרה רבה וביקשתי שיפסיק.- אך לא ניראה שזה עוזר. ואני רוצה להרכיב גישת היתמודדות לשנינו. רוצה לעזור לו .ולא יודעת איך? מכוון שרק לי הוא מספר למרות שאני אימו והאשמה העיקרית במצבו .! הוא פתוח עם העיניין איתי .וזאת הזדמנות להשיג משהו ולתקן את המצב ,ומה גם שהוא בשום אופן לא ילך לטיפול. בדרך כלל הוא עדין רגיש והגון מאד. ובעל מצפון אמיתי. הוא נעשה תוקפני אקטיבי , כשלא רואה את עתידו. והוא נימצא במין דיכאון כזה-אך ממשיך לתפקד כי הוא עומד להינשא בחודשים הקרובים.. הוא גם מאד אחראי ואנטלגנטי מאד. יש לו עבר עם בית פתלוגי סכיזופרני ואלים. .הוא לכאורה יצא בסדר אך דפוק מהבחינה הכלכלית ושורד את החיים בקושי רב,כשהוא בחור בן 26 מפוטר כבר שנה וחולה גופנית במערכת החיסון . באיזה צורה יש לשים ההדגש על הגבולות ?איך להביא אותו לידי החלטה להפסיק ? . הרי התועלת בהווה יותר חזקה כרגע מבחינתו כי אין לו ברירה. -זה נישמע נורא. או ללכת בכוון הדינמי ולהבין את עברו והתפתחותו התקינה בשימוש במושג סופר אגו? איך לדעתך אוכל לעזור לו? במצוקתו הקשה הוא כל הזמן חוזר ומדגיש שאם המצב הכלכלי לא היה הורס אותו הוא לא היה מגיע למצבים הרסנים כאלה. ומה גם שלא רואה שום קצה של אור בעתיד ליציאה מהמצב. כי אף פעם לא יהיה לו כסף ןחיים ,לא בית לא ילדים ולא עבודה. הוא סגר לעצמו את הגולל. איך מסתדר הדיכאון עם המצפון עם הדחף עם הדברים הדרושים רק לצרכיו ? סליחה על האורך,,מקווה של סיבכתי את העיניין ומה אפשר לעשות ואיך? אודה מקרב לב על תשובתך המלומדה ורד

לורד היקרה, ההבדל בין קלפטומניה וגניבה הוא שבקלפטומניה הגניבות הן ללא הגיון וצורך, אדם יכול לגנוב דברים אבסורדיים לגמרי שאין לו כל צורך בהם.... למרות שאלתך הארוכה התשובה היא קצרה, כיום יש חשיבות לסיבות שהביאו למצב הזה רק כדי להבין, שאלה הרבה יותר חשובה היא מה עושים ומה צריך לעשות כדי שהמצב ישתפר. אני מסכים שלתנאים כיום ישנה השפעה משמעותית על המצב הנפשי, אבל את המצב הכלכלי קשה מאוד לשנות, אפשר לחזק את האדם שיתמודד טוב יותר עם הקשיים ויסבול פחות. את הדברים הללו אפשר לעשות בשיחות ובעזרת תרופות. בודאי שבנך אינו אשם וכנראה שגם לך היו חיים קשים, ובטח שאינכם אשמים, למצוא את האשמים ואת הסיבות שגרמו, זה רק חלק מהתמונה. מה שחשוב זה לנסות ולשפר את המצב. הבעיה היא שהמצב הכללי והכלכלי גורמים לירידה במצב הרוח, כאשר לאדם מצב רוח ירוד, הסיכויים שיצליח למצוא עבודה או להתמיד בעבודה חדשה נמוכים יותר, כלומר יש כאן מעגל סגור, ולכן חשוב לנסות ולחזק את האדם כדי שגם המצב הכללי ישתפר. כך שיפור יביא לשיפור. איני חושב שאת כאמו יכולה להיות גם המטפלת שלו, חשוב לשכנע אותו להגיע לטיפול מסודר במרפאה לבריאות הנפש. לעתים דווקא אצל אנשים צעירים זה קשה, אבל הסבלנות תשתלם. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

תודה ד'ר יקר קצת נירגעתי בראותי את הצורך לחזק אותו (ולא להיות המטפלת שלו) שיתמודד טוב יותר עם הקשיים למרות המצב ולהביא לשיפור בכל דרך . מקווה שיהיו לי הכוחות והתובנות לתרום לו . שוב מודה מכל הלב ו.