ל-ורדה!

היי ורדה, מצטער על ה"העלמות" עקב ימים עסוקים במיוחד... שמחתי לשמוע ממך, למרות שאני מבין מדבריך שההתמודדות שלכם לא קלה... הרצון לעצמאות של בנך הוא מוכר, כיוון שזהו חלק מתהליך ההחלמה- היפרדות מהתלות המוחלטת שיש לנו בזמן ההתקף (המחלה) באנשים הקרובים לנו... אני חושב שזה סימן טוב שמראה על התחזקות כללית. לא כך כך ברור לי מדבריך מדוע הרופאים אומרים שלא מומלץ מינון גבוה של גאודון או תרופות אחרות. אם הסימפטומים הקשים עדיין קיימים וחוזרים על עצמם- מן הנדרש, לדעתי האישית, מינון יותר גבוה של התרופות... כאשר אני עצמי הרגשתי לא מספיק איתן עם המינון הראשון, אני והרופא שלי העלנו את המינון וחל שיפור ניכר. אגב, מינון גבוה של גאודון (120 ומעלה) ידוע כנוגד דכאון מעולה בנוסף להיותו נוגד פסיכוזה. (שתי ציפורים....) המלצה נוספת היא להוסיף אומגה 3 לתזונה היומיומית, אשר עשוי מאד לסייע למצב הרוח של בנך ולזרז את ההחלמה. ( מנסיוני האישי...). מקווה לשמוע ממך שוב, להתראות בינתיים, איתי.

להיות עסוק זה יתרון,,,ומאחלת לכל אחד את זה שמחה שגם אתה ראית את הסימן הטוב, של סימפטום ההתנהגות החדש שלו,שמתרחש לנגד עיניי, . עמידה על דעתו שלו ,בתקיפות ובעקביות ,, כמה שיותר להרחיק אותי ולצמצם את עזרתי אליו,, זה נהדר ויש אור בקצה המינהרה. בהחלט חושבת כמוך שהמינון העכשוי לא נותן את אותותיו והטקסים לא נעלמו עדיין ויש מחשבות שלא מרפות מקווה שבפגישה הבאה עם רופאו היו תוצאות מכריעות לטובה ואלי יהיה חופשי יותר וירגיש כמו שאתה תארת על עצמך. גם אני מאמינה באומגה 3 ותודה על ההצעה ,לא יזיק ,קפסולות בליעה וניגמר העיניין. (אפשר לאכול 3 מנות דגים בשבוע -אך לא הכי מתאים לי לבשל אותם) תבקר שוב להת' ונישתמע ורדה