לד"ר הידאש עוד שאלה.
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
ד"ר הידאש שלום כשאין לי מספיק קשר עם הבחוץ אני מרגישה אי שקט וחרדות שאין לי כשיש "מספיק" תעסוקה וקשר עם הבחוץ.אחרי שנים של די ניתוק מהבחוץ אני רוצה להתנדב (מצאתי רעיון מתאים) ולחדש כרגע בצורה נוחה ולא מלחיצה את הקשר עם העולם שבחוץ חברתית ותעסוקתית ואז לראות איך זה מתפתח. האם יש מצב כזה כמו שאני מתארת לא מספיק קשר עם הבחוץ? כי אני מרגישה שככה זה אצלי.תודה.
לדפי שלום, בהחלט יתכן שאדם שהתרגל לחיות בבית, כמו אשה שעובדת כעקרת בית, תחסר קשרים בתחום העבודה ויהיה לה די קשה להתחיל ולצאת לעבודה. אחר כך ישנה הסתגלות ופתיחות רבה יותר. כך גם בהתחלה החרדה גבוהה יותר ואחר כך קל יותר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
ד"ר הידאש שלום בהודעה הקודמת תיארתי איך כשאין לי מספיק תעסוקה וקשר עם הבחוץ אני חשה חרדות וכשיש לי מספיק משניהם אין חרדות ויש תחושת "בטחון" חזקה בתוך העולם. לפעמים יש לי אובססיביות מחשבתית ומהפורום הבנתי שזה יכול להיות תגובה לחרדה. מצד אחד אני חוששת שתהיה לי אובססיביות מחשבתית בתעסוקה (ההתנדבות) שאני רוצה לעשות כי אז אני "מתנתקת" זה לא נורא אבל זה גם לא קל מצד שני אם זו תגובה לחרדה והחרדה תיעלם אז אולי גם זה ייעלם? כי מה שקורה בפועל זה באמת כשהכל זורם אני לא מוצאת עצמי "מתעכבת" על מחשבות. מה דעתך?
אני מבינה מאוד את מצבך ,אני חושבת כשאני מבלה הרבה זמן לבד בלי קשר אם איזו שהיא מסגרת תעסוקתית בחוץ ,אני מתחילה לאבד קצת את עצמי ,מתחילה לנבור יותר במחשבות ונכנסת למן עולם משלי. צריכה "להזכיר" לעצמי כביכול יותר את הגירויים הנמצאים בחוץ. אני חושבת שאם זוהיא הרגשתך את צריכה ליצור לעצמך מסגרת שתכניס אותך לשיגרת מציאות כלשהיא.
ק' שלום זה בדיוק כך. כשיש לי זרימה של היום יום בתעסוקה וחברה אני לא חושבת יותר מדי והכל בסדר וכשאני בניתוק יש אי שקט וחרדה ומחשבות. בקיצור אני מתכוונת לעשות עם זה משהו!!! פשוט עד עכשיו לא היה הזמן המתאים מסיבות שונות.
