הרבה זמן
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלא כתבתי כאן, והתגעגעתי אליכם. נפגשתי בתחילת החודש עם הפסיכיאטר שלי והחלטנו שנפגש עוד כמה חודשים. אני כאמור נוטל רסיטל. בימים האחרונים קשה לי מאד. הסיוטים חוזרים, אני לא מוצא מנוחה והמחשבות לא מפסיקות. אני כבר תשוש, מנסה להלחם, מנסה לעזוב ושום דבר לא עובד. הרמתי ידים ואני רק מחכה שזה יעבור. ערן שהאופטימיות עדין חשובה לו
הי ערן שמחה שחזרת לכתוב פה. אנא אל תרים ידיים. אני יודעת שקשה אבל דווקא בשעות האלה אנו חייבים לשמור על הגחלת של האופטימיות. כל שיפור במצב חווה בתוכו ירידות אך צריך לזכור שאחריהם תמיד ישנם עליות מקווה שתרגיש יותר טוב אריאל
אני מנסה שלא להרים ידים. אני מסתכל על עצמי מבחוץ ולא מאמין לכל מה שאני עובר. אני לא מצליח לראות את המציאות כפי שהיא. זה נורא! האם יהיו ירידות כאלו כל פעם? הפסיכולוגית שלי יצאה לחופשה כך שאני גם לא יכול להעזר בה כעת. תודה על התמיכה ערן
הי ערן, אולי דווקא משום שהפסיכולוגית שלך בחופש אתה בחרדות, כי עכשיו אתה מרגיש שאתה פחות מטופל ושאין לך גיבוי, וזה מכניס אותך ללחץ? כאן תוכל למצוא אנשים נחמדים שיעזרו לך ויהיו איתך בינתיים, וזה יוכל להקל עליך. תרגיש טוב
לערן שלום, כמו תמיד אני שמח לשמוע ממך אבל צר לי שבנסיבות שאתה מרגיש פחות טוב. אני חושב שהעצה המעשית ביותר היא לנסות ולקבוע תור אצל הפסיכיאטר באמצע התקופה שהפסיכולוגית בחופש. אתה כבר יכול ללמוד מנסיונך שהחרדות חולפות ומרגישים טוב יותר. כך שאתה יכול להיות אופטימי ורגוע ככול הניתן. עם הזמן והטיפול החרדות יתרחקו ממך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
