עזרו לי בבקשה - אני על סף יאוש
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
האמת אני לא יודע מאיפה להתחיל ואני לא יודע אם אתם הכתובת הסיפור שלי מאוד מורכב אני בן 25 ושרוי בדכאון נסתר מזה הרבה שנים מגיל 8 נפלתי קורבן להתעללות מינית על יד השכן שלי ( בן 17) זה נמשך במשך 3 שנים ומאז הספקתי לקיים יחסי מין עם גברים מרצון המצב הזה הביא אותי לחוסר זהות מינית , אי השתלבות בחברה וכמובן שזה הסביה שבגללה יצאתי מהצבא אני כל הזמן חושב על הזה מתאר לי הרגעים ה"אינטימים" ברגע האונס מתאר לי את החדר החשוך מאז אני לא מוצא את עצמי, ניסתי מספר פעמים להתאבד יושב בבית בלי חברים ובלי חברה (בת) למרות שאני מאוד רוצה על מנת שיוציא לי מהראש את המשיכה לגברים ( משהו שנכפה עלי) אני חייב לציין שאני כן עובד הדכאון הוא הגבול בשבילי וזה משהו שאני שורד איתו הרבה זמן - אבל לא יודע עד מתי הייתי אצל קבנים בצבא , פסיכולוגים פרטיים אבל זה הרבה כסף ( דרך אגב רועי זה שם בדוי) ומי שיודע על הסיפור הזה זה רק הקבנים והפסיכולוג דאז אנשים מחשיבים אותי כאדם נורמלי - אבל אני לא חושב כך, לפעמים אני חושב וחושב מה עלי לעשות הגעתי לשלב הסופי אולי אני בעצם "החוליה החלשה" אולי אני אשם אני לפעמים מוצא את עצמי נבהל וכול גופי רועד - זה קורה רוב הזמן כשאני חושב על דברים לא טובים היו ולפעמים אני מוצא את עצמי מתאר לי מצבים אם מישהו ידבר איתי - מה תהיה התשובה מראש אני לפעמים מתאר מצבים של דו שיח עם אנשים כאילו מה אנשים יגידו לי כאילו אני מדבר אל עצמי "אני חייב להדגיש אני בן אדם מלומד סיימתי תואר" אבל זה לא אומר כלום.... אולי אני קצת משוגע ? אולי כל מה שעברתי גורם לי לכך אני כבר לא יודע עזרו לי תייעצו לי די כבר אין לי כוחות בבקשה אני רוצה טיפול דיסקרטי לא רוצה ללכת למרפאה אצלנו בישוב - כולם מכירים את כולם
הי רועי קודם כל אני רוצה להגיד לך שכן הגעת למקום הנכון ופה זה בדיוק המקום לפרוק את אותם רגשות קשים שיש לך. רועי, אתה צריך לזכור שאתה נפלת קורבן למעשים נוראיים מצד אותו השכן ואתה לא אשם בכלום. חשוב שתקבל סיוע נפשי מפסיכאטר שיתבסס על שיחות ולא רק על טיפול תרופתי. אתה לא חייב לגשת לפסיכאטר בישוב. אתה יכול להסביר את המצב לרופא המשפחה שמטפל בך ולבקש הפניה לבית חולים ממשלתי שלוואי דווקא נמצא באיזור מגורך, אם יהיה לך קל יותר עם זה. רועי, אתה זקוק לעזרה ואנא פנה לקבל אותה. היציאה החוצה תהיה אולי תהליך ארוך וכואב אך גם משתלם אנחנו פה תמיד אריאל
תודה רבה לכם על התתיחסות סוף סוף אנשים מדברים איתי לא בגלל שהם צריכים אינטרס "רועי בוא תעזור לי בשיעורים, רועי אני צריך עזרה בעבודה שקיבלתי להגשה " לא אתם לא אינטרסינים כמו החברים שחשבתי שמצאתי חברים אבל כולם גילית רק אינטרסנים ואתם אוזן קשבת אני לא מכיר אותכם אתם לא מכירים אותי - והנה אנחנו מקשיבים אחד לשני בתשובה לשני הפונים : כן אני מאוד רוצה חברה וניסו לסדר לי אבל אני תמיד דוחה את ההצעה כי אני פוחד ( למרות שאני יודע שזה מה שיעזור לי להתגבר על מרבית החששות שלי) יהיה טוב אמן
אני מבינה את מה שאתה מרגיש, למרות שלא חוויתי התעללות מינית. הילדות שלי היתה קשה מסיבות אחרות. אני גם מאוד מבינה את ההרגשה של הבושה, והרגשה של חוסר ערך עצמי והבעייתיות בלגשת לטיפול. פעם קרה שזיהיתי מישהו כשיצאתי מהמרפאה דומעת, ועד היום זה מטריד אותי. כי יש סיכוי גדול שהדבר עבר מפה לאוזן, לאור העובדה שמדובר ביישוב בעל קשרים חברתיים מאוד חזקים... כיום בפעמים הבודדות שאני קובעת פגישה עם הרופא (אני ,אגב, מודעת לכך שקשה לי להגיד פסיכיאטר), אני מתה מפחד שמישהו מוכר יראה אותי. חוץ מהזדהות אני לא יכלה לייעץ לך הרבה. גם לי קשה להתמודד עם בעיותיי הנפשיות. עצם העובדה שיש לי בעיה נפשית מטריפה אותי. אני כל הזמן רואה איך הפער גדל ביני לבין חברי בני גילי. שום דבר לא עשיתי בחיי כמו שצריך בגלל החרדה או הדיכאון, או אלוהים יודע מה יש לי. עד הצבא לא היה לבעייתי משקל כבד, אבל עם השנים שלאחר מכן המצב רק התדדר. אני לא מבינה איך אפשר להביא ילדים לעולם אם החיים כ"כ קשים. וכשאני רואה את כל חבריי פתאום מרחיבים את הזוגיות למשפחה, אני מבינה שכנראה החיים לא קשים, אלא רק אצלי בנפש קשה, ולכן הכל נראה בעיניי מפחיד ומדכא. אני בכל אופן נשבעתי שלא אביא ילדים לעולם הזה. בקשר לבעייתך אז שתדע שאתה לא לבד, יש הרבה שמרגישים כמוך, חלקם עברו את מה שאתה עברת וחלקם דברים אחרים. אולי כדאי שתשקיע בלמצוא חברה. אני בטוחה שהחברה שלך לא תיבהל ממה שעברת, ותתמוך בך ותוציא לך את הג'וק הזה שאולי אתה לא בסדר בנטיות המיניות שלך. גם אני זוכרת שהיה לי שלב כזה בחיים, שבגלל חוסר הניסיון שלי בתחום חשבתי שאולי אני לסבית...אבל זה רק עוד ג'וק בראש, ויעבור לך כשתתאהב... גם לגבי מה שכתבת על המחשבות שלך, אני מזדהה. כנראה שזה נובע ממבנה אישיות מסויים. אני חושבת המון מנתחת כל דבר, ומעמידה את עצמי בכל מיני תסריטים שאני ממציאה בראשי. בתקופה קשה, המחשבות הן שליליות. אבל אני מקווה שזה יעבור מתישהו בשביל שנינו, והתסריטים יהיו יום אחד חיוביים....
לרועי שלום, לפעמים צריך להיות רע מאוד כדי להחליט על שינוי ולהתחיל בטיפול, אני מקווה שהגעת למסקנה שהבעיות שאתה כותב עליהן הן מספיק חמורות כדי להתחיל בטיפול. הטיפול בודאי שכולל שיחות ותרופות, אינך מחוייב לפנות למרפאה הקרובה לאזור מגוריך, איני יודע היכן אתה גר אבל למשל באזור חיפה אפשר לפנות לטיפול דרך קופות החולים וגם ברמב"ם וברוטשילד, כך שאתה יכול לבחור במרפאה הרחוקה מאזור מגוריך. אם תציין את אזור המגורים נשתדל לכוון אותך למרפאה שתהיה מספיק רחוקה ומספיק קרובה כך שתתאים לך. אתה מתאר דברים קשים שעברו עליך, הם בודאי שמשפיעים על חייך כיום ולכן כדאי מאוד להתחיל בטיפול כדי שחייך יהיו משוחררים מהקשיים שעברת ותפתח דף חדש. זה בהחלט אפשרי למרות שהדבר דורש עבודה רבה. הדבר החשוב ביותר שאתה צריך לזכור הוא שאתה לא אשם. בכל מה שקרה אתה הקורבן ולא האשם! אתה סובל בגלל סטיות של אדם אחר, הוא פגע בך פגיעה קשה ואתה משלם את המחיר, לכן גם אם ישנן מחשבות של אשמה וגרימה של המצב, המחשבות הללו טבעיות וקיימות אצל רבים שעוברים התעללות אבל בכל זאת אינך אשם שיהיה רק טוב ובהצלחה דר' גיורא הידש
אני לא מבין מה הקשר בין החוויה שעברת ....למשיכה שלך לגברים??? היה צריך ליהיות להיפך!!! ובלי שום קשר לדעתי אתה סובל מפוסט טראומה...(P.T.S.D? ??) בערגה המיקצועית!!
הלוואי ואתה צודק אצלי הבעיה היא כזאת בפעמים הראשונות של ההתעללות לא אהבתי את זה כלל , אבל עם הזמן זה מצא חן בעיני. ועם השנים הבנתי שמשהו היה חסר לי וזה היה גברים אולי היום בדיעבד בגלל שלא טיפלתי בזה מהשורש אני משלם את המחיר הכבד אתה מכיר את זה שאתה פוחד ואתה רוצה שמשהו יחבק אותך או מישהו יחבק אותךכדי שיגונן עליך אולי אתה מצאת חברה אולי אתה מצאת הורים שיעשו את זה . אני מצאתי מי ששם עלי יד בפעם הראשונה וזה היה "גבר" הצד החיובי שבי שאני יודע שהמשיכה שלי זה משהו לא טבעי אני לא רוצה את זה ואני מאוד רוצה להוציא את הדיבוק הזה . אני מקווה שעכשיו אתה מבין מאיפה הקשר... ותודה רבה על התתיחסות שלך אלי תודה רבה
??
אתה צריך ללכת לטיפול ואל תחשוש שמישהוא חושב עליך דברים שאינם בסדר. כי כל אחד עסוק באתגריו ובעיותו ואין לו זמן להתעמק בך. אולי כדאי לך לאמץ את הרעיון:" זה לא מה שקורה זה מה שאני ע ושה שעושה את ההבדל"- בהצלחה