עזרה

כמו שכתבתי לך לאימי ולאחי יש את מחלת הסכיזופרניה . לי היה חבר כבר 4 שנים נפרדנו לא מזמן בגלל הפחד שלו שהצאצאים שלנו ירשו את המחלה , הפרידה עדין קשה לשנינו. אני עדיין מחפשת קצה אור שאני יוכל להגיד לו בבטחה שהכל יהיה בסדר, ושאנחנו יכולים להגשים את חלומנו ולבנות משפחה בריאה ללא פחד. מאז שנפרדנו קשה לי לתפקד כי אני מרגישה שפספסתי את הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים בגלל דברים שאפילו לא תלויים בי. כמו-כן בעקבות המחלה שיש לאחי ולאמא שלי ישנה הדרדרות במשפחה במשך שנים ואין סימן שיכול להעיד שהמצב ישתנה. אני שואלת אותך אם אתה יכול להפנות אותנו לגורם שיכול לעזור לתמוך ולטפל במחלה, כי אנחנו כבר לא יודעים מה ניתן לעשות. אם לא תוכל אז תיתן אז שהוא קצה של חוט שנוכל אולי לעשות משהו. מחכה לתשובה ועזרה בשני הנושאים שרית. בתודה רבה מראש

לשרית שלום, יותר קל לי לענות על שאלתך השניה. אני מטוח שאמך ואחיך נמצאים במסגרת טיפולית ואפשר כמובן לשוחח עם הרופא המטפל או עובדת סוציאלית במקום. אני חושב שעמותת "אנוש" עושה עבודה נפלאה, גם עם המטופלים וגם עם המשפחות, יש להם אתר יפה באינטרנט ותוכלי למצוא את כתובתם בקלות, או שאוכל להפנות אותך לסניף הקרוב לביתך לפי אזור המגורים. את צודקת שאת סובלת בגלל "התורשה" דבר שאינו באשמתך ואינו בידיים שלך. לצערי איני יכול להגיד שתוכלי להביא ילדים לעולם ללא חשש... קיים מרכיב תורשתי בסכיזופרניה ואיני מחדש לך בכך. עם זאת חשוב להדגיש שסכיזופרניה פורצת גם אצל ילדים במשפחות שאין אצלם חולים ולכן מדובר על הסתברות סטטיסטית יותר גבוהה, אבל לכל הורה יש חשש, אצלך לצערי הסיכון באמת יותר גדול. כמובן שהפרידה קשה, אני מאחל לך שלא תרגישי אשמה, את בטח לא אשמה במטען התורשתי שלך, ולמרות שיתכן שהתורשה של מאה אחוזים בסדר הרי לא ניתן להוכיח זאת. כיום ישנם מאמצים רבים ומחקרים רבים למצוא את הגן והמרכיב התורשתי של סכיזופרניה ואז נוכל להתקדם ולדעת מה המצב אצלך וכאשר תהיי בהריון כנראה שתהיה בדיקה שתוכל להעיד על המצב עוד בשלבים המוקדמים של ההריון. אני מקווה שאת מרגישה שאינך אשמה במצב, תוכלי להתחזק לאט לאט ולצפות לחבר טוב יותר ואשר מתאים לך יותר. אני מאחל לך המון בריאות וחיים טובים. הידש

תודה על תשובתך . הייתי רוצה לדעת בכל זאת כמה אחוזים יש לילד שלי להיות חולה כאשר אימי ואחי חולים ואני בריאה. לעומת ילד למשפחה בריאה. ומה אתה היית מייעץ לחבר שלי לשעבר שעזב בגלל הרקע התורשתי.

היי ושלום שרית מכירה ומבינה את מצבך בעניין החולים במישפחה .מחזקת את ידך ,אמרת שהכל מתדרדר אצלכם שם האם הטיפול התרופתי הוא טוב? ואם לא, יש היום תרופות שמסייעות ומקלות מהדור החדש, שכדאי להזכיר אותן בפניה הבאה אצל הפסיכאטר . האם הם מסתדרים בניהם או מרוחקים ונימצאים בבידוד חברתי? איזה סימפטומים מאפיינים אותם?. מועדוני אנוש הם יופי של דבר -גם תעסוקה גם יחס ופעילות חברתית מורחבת ומושקעת טיולים לימודים ועוד. בעניין החבר ,הרעיון של בדיקת הגן שאת אולי נושאת או לא יכול,יכול להיות פתרון מעשי טוב ,בכדי להפחית את החרדה שלך ושלו לצאצאים שיוולדו ,ולתת ביטחון מינימלי עם הידיעה החיובית או השלילית שתתקבל. השאלה אם את יכולה ללכת להיבדק בכל זמן נתון או רק בהריון? אני מאמינה שהאהבה והקשר גדולים וחזקים מכל מכשול ומאחלת לך שאת תתחתני פעם זה יהיה עם אדם שהכי הכי מתאים לך ומקבל אותך איך שאת. תחזיקי מעמד ,,, ורדה