עזרה בבקשה
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
נראה לי זה הפורום המתאים לשאול: אני בת 21 ושהייתי קטנה בערך בגיל יסודי (מה שזכור לי) נהגתי למלות את השעמום עם דימיון והמצאתי חברים ודימינתי אנשים שימלאו את השיעמום עכשיו כל זהממשיך רק שגם לטא משעמם לי וגם שצריך לעשות דברים אחרים וזה דיי מפריע לחיי היום יום שלי . יש דברים שאני מרשה להם להיות מופרעים על ידי הדימיון שלי ואני לא יפסיק את האנשים והדברים שהמצאתי בדימיוני אבל מתי שכבר ממש זה מפריע אם אני אחליט אני אוחלט להפסיק אותם ולעשות מה שצריך בחיים האמייתים. אבל הם ממלאים הרבה בחיים שלי הדימיונות לרוב אני הולכת לישון שאני חושבת על משהוא שהמצאתי פשוט עד שאני ארדם לפעמיים שצריך לקום אני אדמיין דמות שהמצאתי ואת סיפורה לפעמים אני מסוגלת לגרום לעצמי להרגיש את אותם רגשות שנתתי לדמות שהמצאתי כמו כעס ועצב לפעמים הדמות מיצגת דברים שאין לי אומץ לעשות בחיי דברים שהבטחון העצמי שלי לא מרשהץ ולפעמים רק להפיג שעמום לפעמים הדמות חייה איתי ימים שלמים ולילות לפעמים גם באינטרנט היא חלק ממני וחלק מי דברים שאני רוצה להיות או רוצה לעזור לאנשים שהם באמת כאלה ופשוט בגלל שאני חושבת שאני לא אצליח אני לא עושה אותם מה זה לעזאזל? פיצול אישיות? הצילו!!!! תודה רבה לכל מי שיגיב ביי מבולבלת
שלום מבולבלת. השאלה החשובה ביותר היא האם הדמיונות הללו מפריעים לך בתפקוד, האם בגללם את לא יוצאת עם חברים, לא הולכת לעבודה/ לימודים/ צבא וכו' לפי מה שכתבת נשמע שאת פשוט בורחת לעולם של דמיון על מנת להתמודד עם שעמום ואולי גם עם דברים אחרים, כל עוד זה לא פוגע לך בתפקוד וזה בגדר דמיון - כלומר את יודעת מתי מדובר במציאות ומתי לא, אז זה נשמע כסוג של תחביב. אולם אם זה מפריע לך ופוגע בך, ואולי לפעמים את לא יודעת בדיוק היכן הגבול בין מציאות ודמיון עוזר, אז ייתכן שיש משהו. וזה יכול להיות מגוון של דברים - אבל בטח לא פיצול אישיות (פשוט כי אין מחלה כזאת). על מנת לבדוק האם ישנה איזה הפרעה כדאי להתייעץ עם איש מקצוע רצוי פסיכיאטר. בהצלחה
תודה על תשובתך איך אפשר להתחיל לקבל עזרה מקצועית בזה?
