אישיות גבולית - מה זה?

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

06/07/2003 | 03:19 | מאת: שי

אחי אובחן כבעל אישיות גבולית, הוא לא מוכן לפרט יותר מזה. אשמח לדעת מה זה אומר? תודה

06/07/2003 | 12:18 | מאת: בוקר טוב

שי בוקר טוב, (מתוך: http://www.zarut.com/gidi/bpd.asp) מאת: ד"ר גידי רובינשטיין: בעלי הפרעת אישיות גבולית מראים דפוס התנהגות המאופיין באימפולסיביות ובחוסר יציבות ביחסים בין-אישיים, בדימוי העצמי ובמצבי הרוח. למושג "אישיות גבולית" יש היסטוריה ארוכה ומבלבלת למדי. במקורו שימש המושג בעיקר לציון מצב שנחשב כעומד "על הגבול" בין הפרעות נוירוטיות להפרעות פסיכוטיות. מאוחר יותר זוהה מובן זה של המונח עם הפרעת האישיות ה סכיזוטיפלית , שכאמור, קשורה מהבחינה הביולוגית לסכיזופרניה. מאז פרסום DSM-III משמש המושג "הפרעת אישיות גבולית" לתיאור בני אדם בעלי תכונות אישיות קבועות של חוסר-יציבות ופגיעות ואינו נתפס עוד כקשור מהבחינה הביולוגית לסכיזופרניה. בני אדם בעלי אישיות גבולית מראים שיבושים חמורים בזהות הבסיסית או בתחושת העצמי, שהיא בלתי-יציבה ביותר. לאור חוסר היציבות הקיצוני של הדימוי העצמי, אין פלא שמערכות היחסים הבין-אישיים של בני אדם אלה הן בלתי-יציבות ביותר. למשל, הם מסוגלים לעשות מאמצים נואשים להימנע מנטישה אמיתית או מדומה, אולי משום שפחדיהם מנטישה עזים כל כך. כשהם חשים בזלזול כלפיהם, למשל, הם עלולים לנקוט אלימות מילולית כלפי אהוביהם או לאיים בהתאבדות בגלל כשלונות קלי ערך. לאור התנהגויות אלה לא מפתיע כי בדרך כלל יש להם היסטוריה של מערכות יחסים עזות אך סוערות, הכרוכות בדרך כלל באידיאליזציה יתרה של החבר או האהוב ומסתיימות בהתפכחות מרירה ובאכזבה. גם מצב הרוח שלהם בלתי-יציב ביותר. למשל, הם מסוגלים להתפרץ התפרצויות זעם עזות נוכח הגירוי הקל ביותר ומתקשים לשלוט בכעס. הם נוטים לסף תסכול נמוך ולתחושת ריקנות כרונית. לתחושת ריקנות זו קשור על פי רוב גם חוסר-יכולת להיות לבד. חוסר היציבות הרגשית הקיצוני שלהם משתקף בתנודות חדות במצב הרוח ובהתנהגות אימפולסיבית או משונה המכוונת להרס עצמי, כגון בולמוסי הימורים, מין, שימוש מזיק בחומרים, התקפי זלילה או נהיגה פרועה. נסיונות התאבדות, לעתים כוזבים בעליל, הם פעמים רבות חלק מן התמונה הקלינית, ופגיעה פיסית בעצמם היא אחד מתויי ההיכר האופייניים ביותר של אישיות גבולית. בחלק מן המקרים, התנהגות הפציעה העצמית קשורה בהשגת הקלה מחרדה או מדיספוריה, ומחקרים שונים דיווחו שהיא אולי אפילו קשורה להיעדר כאב בנוכחות גירוי האמור להיות מכאיב ("אנלגסיה" בעגה המקצועית). תצפית קלינית בבני אדם בעלי הפרעת אישיות גבולית מצביעה בבירור על בעיה בהשגת תחושה עקבית של העצמי כגורם סיבתי מרכזי ביצירת נטייה מוקדמת להפרעה. בני אדם אלה אינם מצליחים משום-מה להשלים את התהליך של השגת זהות מגובשת, וכישלון זה מוביל לסיבוכים ביחסים בין-אישיים. אף שבעלי הפרעת אישיות גבולית מודעים בדרך כלל למצבים ולנסיבותיהם, עלולים לפקוד אותם גם אירועים קצרים יחסית או חולפים, שבהם נראה כי הם מנותקים מן המציאות ומתנסים בהרהורי-שווא או בתסמינים דמויי פסיכוזה אחרים, כגון הזיות, אמונות פרנואידיות, עיוותים בדימוי הגוף או תסמיני הפרעת ניתוק. בקרב מאושפזים בעלי הפרעת אישיות גבולית חמורה, שכיחות התסמינים ומשכם יכולים להיות גדולים יותר. באחד המחקרים נמצא כי 27 אחוזים מקרב 92 מאושפזים כאלה התנסו בהזיות או בהרהורי-שווא. אצל רובם נמשכו התסמינים הפסיכוטיים 12-1 שבועות, אף שלא התאימו לאמות המידה לאבחון סכיזופרניה. ההערכות הן שכשני אחוזים מן האוכלוסייה מתאימים לאבחנה של הפרעת אישיות גבולית, אף שהם מייצגים חלק גדול מאוד מן החולים המטופלים הן בתנאי אשפוז והן במרפאות חוץ. יש הערכות שלפיהן כשמונה אחוזים מן המטופלים במרפאות חוץ וכחמישה עשר אחוזים מן המאושפזים שפנו לטיפול לוקים בהפרעת אישיות גבולית. כשבעים וחמישה אחוזים מכלל המאובחנים הם נשים. לאור התסמינים והקשיים הרבים והמגוונים הקשורים בתחושת הזהות שלהם, אין פלא שהפרעת אישיות זו מופיעה פעמים רבות לצד שורה ארוכה של הפרעות אחרות, החל בהפרעות מצב-רוח וחרדה (ובמיוחד הפרעת פאניקה והפרעת דחק פוסט-טראומטית), וכלה בהפרעות שימוש בחומרים והפרעות אכילה. הקשר להפרעות מצב-רוח הדוק במיוחד, וכמחצית מן המטופלים מתאימים בשלב מסוים בחייהם גם לאבחנה של הפרעת מצב-רוח. ממצא זה הוליד למעשה את ההשערה כי הפרעות גבוליות קרובות לגבול של פסיכוזות אפקטיביות (יותר מאשר לפסיכוזות סכיזופרניות), או שהפרעת אישיות גבולית מייצגת מצב גבולי הן של פתולוגיית אישיות והן של פתולוגיית מצב רוח. דהיינו, לבעלי אישיות גבולית יש גם ליקוי ביכולת לווסת את מצבי רוחם וגם ארגון פתולוגי של האישיות. חלק מן החפיפה בין אישיות גבולית לבין דכאון קיים בלל החפיפה בתסמינים הנדרשים לאבחנה של אישיות גבולות ואבחנה של הפרעות מצב-רוח, אולם כיום שוררת תמימות-דעים כי הקשר בין הפרעות אלה אינו מיוחד או ייחודי. למשל, הפרעות אחרות קשורות לדיכאון קשר הדוק יותר מהפרעת אישיות גבולית. יתרה מזו, הדיכאון שמתנסים בו בעלי אישיות גבולית כנראה שונה במקצת מן הדיכאון שמתנסים בו מדוכאים אחרים, שכן לעתים קרובות יותר הוא מתאפיין בתחושות בדידות כרוניות. כמו כן, בעלי אישיות גבולית הלוקים בדיכאון אינם מגיבים היטב לתרופות נוגדות הדיכאון הנפוצות ביותר, כפי שמגיבים מטופלים מדוכאים אחרים. כמו כן, הפרעת אישיות גבולית מופיעה פעמים רבות בד בבד עם הפרעות אישיות אחרות - ובמיוחד עם הפרעת אישיות היסטריונית, תלותית, אנטי-חברתית וסכיזוטיפלית . אף על פי כן, החוקרים מציינים כי אפשר להבחין בין אישיות גבולית טיפוסית לבין הפרעות אישיות אלה בגלל שהשימוש הנצלני שעושה האישיות הגבולית הטיפוסית באחרים היא בדרך כלל תגובה זועמת ואימפולסיבית על אכזבה, ואילו הניצול שמנצלת האישית האנטי-חברתית הוא ניסיון מחושב ונטול אשמה להשיג רווח אישי. מיניות עשויה למלא במערכות היחסים של בני אדם היסטריוניים תפקיד מרכזי יותר מאצל בני אדם גבוליים, מה שניכר בנטייתו של האדם ההיסטריוני לשוות למצבים גוון אירוטי, להתחרות בבני מינו, ולהתנהג התנהגות מפתה שאינה הולמת את הנסיבות. האדם הסכיזוטיפלי הטיפוסי חסר את הרגשיות של האדם הגבולי, ונוטה להיות מבודד, מוזר ויוצא דופן יותר.

06/07/2003 | 18:03 | מאת: "אור

אל תיהיה בטוח שאמרו לו יותר.......