געגועים לסרוקסאט....
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שבועיים אני ללא סרוקסאט ובימים קשים כמו היום מתגעגעת ל"קביים" הרחבים... תוך כדי נהיגה בכביש מהיר האוטו התחיל לקרטע, שוליים צרים מאוד ומכוניות טסות מכל עבר, למזלי אחרי שנעצרתי בעברי על ידי שוטר בגלל נהיגה מעל המהירות המותרת, הפכתי לאזרחית שומרת חוק:-))), נוהגת בנתיב הימני והעגלה מתחילה לעשות סימנים של גסיסה... התחלתי לרעוד בכל הגוף ולחוש עקצוצים וזרמים בידיים, דשדשתי לשוליים ועצרתי.... סיוט! המכוניות חולפות בנהיגה פרועה ואני פותחת מכסה מנוע ובודקת מים.. שמן....לא היה לי רעיון יצירתי יותר מזה:-))), היו מים! הוספתי עוד מים מינרליים, שיהיה....והתפללתי שאף אחד מהנהגים לא ישתפשף בי או במכונית, והם היו כל כך קרובים.... תפילתי נענתה והאוטו התחיל לנסוע, דשדש קלות וכך תוך כדי נהיגה איטית הגעתי הביתה... עד עכשיו הגוף מעקצץ... אם הייתי עטופה בהגנה של הסרוקסאט הייתי מרגישה אחרת. אני יודעת. התקופה שנטלתי את הכדור הייתי יותר בשליטה ולמרות שסיטואציה כזו מלחיצה כל אחד, הכל היה נראה אחרת. ובכלל, היום חשתי מעין התקפון פאניקה קטן בעבודה, השפתיים התחילו לרעוד ותחושות חום הציפו את כל הגוף, לקחתי חצי לוריואן..אבל עד עכשיו הידיים חלשות וחמות ואני מרגישה זיפת. רציתי להתחלק איתכם באחד הימים ה"Nקסימים" השבוע... אני יודעת מה הסיבה לחרדה שפקדה אותי היום. שוב, הקרבה למוות , מישהי, יקרה שאביה יקר לי והוא חלק מחיי. חוששת להמשיך עם הלוריואן, כי בזמנו הייתי מכורה ונגמלתי לבד תוך יסורים. בינתיים לוקחת בממוצע כדור בשבוע, אבל הפיתוי גדול...
התגובה שלך היום בכביש היא מובנת לחלוטין. הסיטואציה הייתה באמת מלחיצה ואני לא יודעת אם הגבת כך רק בגלל שלא היית עם כדור. איך אפשר להגיב אחרת לארוע מפחיד שכזה? נטע יקרה, יש ימים פחות טובים אך את צריכה לזכור שתמיד אחרי הנפילות האלה ישנם עליות ואני מקווה שהשבוע הבא יהיה יותר טוב. קחי לך את סוף השבוע כדי להרגע ולפנק את עצמך. מגיע לך את כל הטוב שבעולם! שולחת לך חיבוק גדול ואנא עדכני אותנו מה קורה איתך אריאל
לנטע שלום, אני מקווה שהשינויים הם זמניים ותחזרי להרגיש רגיל גם בלי הקביים. אני זוכר מדוע הפסקת את הסרוקסט ואני מקווה שהכיף יהיה גדול מההרגשה הפחות טובה ללא הלוריוון. שיהיו רק ימים טובים הידש
