כיצד לספר לחבר על נטילת סרוקסט

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

30/06/2003 | 14:23 | מאת: yellobe

שלום רב, אני נוטלת סרוקסט אחד ביום (20MG) זה מס' שנים עקב חרדה ומנהלת אורח חיים נורמלי ותקין. זה מס' חודשים שאני יוצאת עם בחור נחמד ואני מרגישה שאי שיתופו גם מקשה עלי מבחינה זו שלעיתים עצם כך ששותפך יודע על חרדתך, מונע את הופעת החרדה עצמה וגם ע"י כך שאני מרגישה שאני "מרמה" אותו בכך שאיני מספרת לו על כך. איני יודעת כיצד לספר לו, הוא בחור מאוד "ריאלי" ולמרות שכבר מכיר את יתרונותי איני יודעת כיצד יקבל זאת וגם איני רוצה להציג עצמי כ"נחותה" בעקבות השימוש בכדור. בברכה

30/06/2003 | 14:34 | מאת: נטע

שלום לך, כתבת שהבחור מכיר את יתרונותיך לדעתי עליך לקחת סיכון ולספר, הן בגלל שהוא חבר שלך ואת רוצה לשתף אותו ברבדים הכי עמוקים שבחייך והן בגלל ששיתופו יעזור למניעת החרדה עצמה. איך לספר? תלוי בך. אני אישית באתי בראש זקוף ללא תחושת נחיתות כלשהי וספרתי לחבר שלי על הפרעת החרדה שלי ועל הסרוקסאט. אני משתמשת בהומור ואין לי בעיה לצחוק על עצמי, היפוכונדריה או חרדות , אפשר לספר עליהן כ"הפרעה חיננית" שלוקים בה אנשים חכמים ויצירתיים ובכלל זו תקופה בה קוראים על אנשים "מוצלחים" שלקו בהפרעה זו פעם או פעמיים בחייהם. השורה התחתונה היא להגיע אליו עם הסיפור ממקום של בטחון והערכה עצמית, סנטר זקוף וללא רחמים עצמיים וכך גם הוא יקבל אותך ואם הוא אוהב הוא ימשיך לאהוב.... ב-ה-צ-ל-ח-ה!!!!!

01/07/2003 | 12:59 | מאת: yellobe

נטע הי, ראשית תודה רבה על מילות העידוד והתמיכה. כפי שהנך ודאי יודעת, "צרה חיננית" זו נוחתת לרוב על אנשים רגישים לזולת. כמו כן שמתי לב שאנשים אלה (אנחנו) מקבלים בקלות והבנה רבה אי-שלמות מסויימת בזולת אך כאשר אנו מסתכלים על עצמינו, אזי הקבלה הרבה יותר נוקשית. כמה את צודקת שכל צורת הצגת הנושא צריכה לבוא ממקום של ביטחון ושלמות עצמית ועלי לעבוד על כך. העניין הוא שבעבר ניסיתי לספר לחברי אודות מקרה דומה (כמובן בעילום שם וללא כל פרטים מזהים) והוא הסתכל על כך כלא נורמלי. האם אפשר לשאול, ושוב, הרגישי חופשי לא לענות, מאילו חרדות הנך סובלת? בברכת יום נעים ותודה רבה

30/06/2003 | 16:13 | מאת: רמי

קודם אני רוצה לנחם אותך שסרוקסט זה לא אומר שאת משוגעת אלא זה בסך הכל כמעט ואין בעיה זאת אומרת אין לך בעיה חמורה ואפילו לא בינונית אלא בקושי קלה. אני כגבר יכול לומר לך שזוגיות בנויה מהרבה רגעים שבכל רגע יש מידה של הבנה של אחד השני למשל כשרבים ומגלים דברים שליליים אחד על השני אז יש נטיה לחפש את זה ולהשתמש בדברים "השליליים" כקלף מיקוח כי באותו רגע עלוב יש שנאה ומרחק ביניכם שגורמת שלא תקבלו בהבנה אחד את השני. אבל בכלל בין אנשים יש הרבה רגעים כאלה. אבל מה ששונה מקשר רגיל הקשר שלכם זה שיש בנוסף לזה גם יחסי מין. ויחסי מין גורמים לנהנים ביחד להבין אחד את שני ולקבל זה את זה בצורה של הבנה ואפילו להבין את הדברים השליליים כדברים חיובים. אני כגבר יכול להגיד שהרגעים שאקבל את כל הדברים(ויהיו הכי מוזרים או שליליים) דווקא ברגעים שנזדיין). לכן אם את שואלת איך כדאי אז הכי טוב לספר לו ברגע שאת מביאה לו ביד ומוצצת לו. אז באותם רגעים מהירים שהוא מקבל אותך וזקוק לך מאוד מאוד מאוד כדי לגמור הוא רואה כל דבר בך וכל דבר שהוא שומע במשקפיים ורודות. אך תעשי את זה כבד כלומר אל תספרי לו בקול מדכא ומפחיד שאת הולכת להגיד לו סוד וכדומה אלא פשוט תגידי לו במהלך הפעילות המינית שבה את מוצצת לו תזרקי בצורה קלילה ביותר (ולא כבדה) את המילים "ואוו נכון היום אני מוצצת טוב בלי שיניים ? ידעתי שהסרוקסט יעזור לי לענג אותך יותר טוב. בלי סרוקסא לא הייתי יכולה בכלל להזדיין איתך היום" הוא ישמע את הדברים ביזמן שהוא לא שופט את הדברים שאת אומרת לו בצורה ביקורתית ואז אוטומטית הוא יקבל את העובדה באהבה ובהבנה. נתתי לך מתכון ספציצפי שאף אחד גם אם יודע לא יטרח לכתוב לך אותו. אני מקווה שתצליחי אבל התודה שלך לי תהיה רק אם תכתבי האם המתכון הזה הצליח ומה היה ? בהצלחה לך. ולך ד"ר הידש אני מבקש את דעתך על הרעיון (המתכון המדוייק ) שנתתי לגברת השואלת

30/06/2003 | 17:06 | מאת: שיה 59

אני חושבת שאם את מתביישת שאת נוטלת תרופות אז יראו עליך שזה לא בסדר ואז יש סיכוי גדול יותר לשלחבר שלך יהיה אכפת. את תהייה נחותה רק אם תחשבי שאת כזו, לא בגלל שהוא יתייחס אליך כך. אין סיבה הרי לחשוב שמשהו לא בסדר איתך בגלל הסוקסט. את בוודאי זוכרת איך הרגשת לפני שהתחלת לקחת אותו וכמה הוא שיפר ת המצבך. אי אפשר לדעת הרי אם הוא שייך לפלח באוכלוסיה שמבין שהפרעות נפש הן בסה"כ מחלה שאפשר לפטפל בה או שהוא שייך לפלח שחושב שכולנן פה משוגעים. את צריכה להגיש בנוח עם עצמך ואפילו גאה על כך שאת מסוגלת להודות בכך שיש לך בעיה ולטפל בה, ומי שלא יהיה מוכן להישאר רק בגלל כדוראחד קטן, כנראה גם לא שווה את זה... אני בטחה שאם תספרי לו על חששותיך מאיך שהוא יראה אותך, ועל הרגשות שלו כלפיך, ותסבירי לו מה הכדורים האלו עושים, הוא אמור לקבל זאת בהבנה. שיהיה בהצלחה.

30/06/2003 | 20:05 | מאת: אריאל

ראשית חשוב שאת תדעי ותרגישי שאינך נחותה בעקבות לקיחת הכדור כי באמת אינך נחותה. ציינת שאת יוצאת איתו כבר כמה חודשים וזה חשוב כי אני מניחה שבפרק הזמן הזה הוא למד להכיר אותך ואת כל הטוב שבך. אני חושבת שאת צריכה לחשוף אותו לזה בהדרגה. בהתחלה ספרי לו על התקפי החרדה ותשאלי אותו אם הוא יודע מה זה והאם שמע על עך. אחר כך תוכלי לספר לו שאת נוטלת טיפול לשם כך ולהסביר לו את ההשלכות. אני חושבת שאם הוא אוהב אותך באמת הוא יבין. סך הכל את עושה צעד לשפר את מצבך וכן איכפת לך וכך את צריכה להיסתכל על זה. אם את תשדרי שאין בך שום פסול אז אני מאמינה שהוא יראה את הדברים אחרת. המון בהצלחה לך ואם תוכלי תעדכני אותנו אריאל

30/06/2003 | 23:11 | מאת: גיא

ביחוד לאור העובדה שלא כתבתי כאן זמן רב אבקש את סליחת החברים אך אשאל שאלה אחרת וקצת צהובה. האם חברך לא שם לב שאת לא מגיעה לאורגזמה בעיקבות נטילת הכדור? כי אם את כן מגיעה לאורגזמה אזי הקשר טוב !!!!! באמת. ואז אולי באמת אל תספפרי לא עדיין. שיהיה בהצלחה, גיא