מסגרת

שלום, אני בת 16 , והנה הגיע החופש הגדול, בזמן ש"החופש הגדול" מעלה לאפשר לומר רוב הילדים/הנוער חיוך על הפנים,לי הוא לא. בית ספר זה המסגרת שלי ,וכשאני ללא מסגרת אני פשוט מתמוטטת. אני נכנסת לדיכאונות עמוקים,מאבדת את עצמי,חסרת שליטה על עצמי והמעשים שלי. אני צריכה מסגרת שתחזיק אותי,שתזכיר לי את המציאות,שלא תיתן לריקנות לשלוט בי. הבטחתי לעצמי שהחופש הזה אני יהיה חזקה ויחזיק את עצמי , אך שאני מגיעה לזה אני רואה שזה בלתי אפשרי. אני לא יודעת מה לעשות,ואני לא רוצה שוב להתדרדר בזמן שזהו שלב שאמור לעשות שינוי מנטאלי לטובה.

א' היקרה לי ולך יש אותה בעיה רק שבשבילי זה לא החופש הגדול ( כבר עברתי את הגיל) אלה כל חופש בכלל. אני מבינה לליבך ואני חושבת שהפיתרון הזמני והמיידי יהיה למצוא תעסוקה לקייץ או בעבודה או בהתנדבות. הליכה לחוגים או בילוי עם חברים גם הם פיתרון. לטווח הרחוק, כדאי אולי לברר בטיפול פסיכולוגי מה מפחיד אותך בחופש ומדוע את צריכה להעסיק כל הזמן את עצמך. אך אני מבינה אותך לחלוטין. אני השבוע יוצאת לחופש ואני מתה מפחד שלך, אריאל