דע את עצמך

אנא קיראו את האמור בתשומת לב לפרטים הקטנים כי יש הרבה ניואנסים ומושגים דומים ואל תחששו לחזור ולקרוא מההתחלה. ישנו המשפט המפורסם "דע את עצמך" שלפי דעתי הוא רלונטי לגבי הרבה חולי נפש ואני אסביר. משחר ההיסטוריה היו הרבה אנשים מפורסמים ובעלי יכולות גבוהות מאוד בתחומים שונים ומגוונים (נגני גז מפורסמים ומוכשרים, מרילין מונרו היפיפיה, ואפילו הצייר המפורסם ואן גוך ועוד רבים וטובים) וכולם או ששלחו יד בנפשם או שסיימו את חייהם בדיכאונות ובמחלות נפש שונות ומשונות בבתי חולים לחולי נפש, למרות שאלוהים חנן אותם במתות אל שלא יסולאו בפז. כל אחד בתחומו הוא. איך מסבירים את התופעה שלמרות שבן אדם הוא מוצלח כל כך בתחומו (הרבה יותר מהמון אנשים רגילים) ובכל זאת הוא מסיים את חייו בביזיון מוחלט ובטרגדיה. זאת אומרת שאין קשר הכרחי בין יכולותיו הברורות והמוחלטות של אדם (ולא משנה כמה הן גבוהות) לבין הצלחתו ובריאותו בחיים. יש הרבה חולי נפש רגילים שנחנו בתכונות נהדרות כמו יופי, חוכמה, אומץ, טוב לב, רגישות ועוד במינונים הרבה יותר גדולים מאשר אנשים רגילים אחרים ובכל זאת היום הם נמצאים במצב גרוע( הכונה חולים במחלת נפש. שזה ללא ספק מצב גרוע). אנשים עם יכולות גבוהות בכל תחום שהוא או עם תכונות נעלות שחלו במחלת נפש פשוט היו קיימים במצב של מודעות עצמית נמוכה מאוד. הם לא היו ערים כלל לתכונות שהם נחנו בהם, לחשיבות הרבה של תכונות אלו, ולערך הרב מאוד שאנשים אחרים מייחסים לתכונות וליכולות האלו. אני בטוח שהרבה פעמים יושב מטופל או מטופלת אל מול פסיכיאטר והמחשבה הראשונה שעולה לפסיכיאטר בראש היא: איך נערה כל כך יפה הגיע למצב כל כך טרגי, או איך בחור כל כך חכם הגיע למצב הנוכחי, או איך האדם הכל כך טוב לב והעדין הזה הגיע למצב כל כך חמור. התשובה פשוטה: הם פשוט בעלי דימוי עצמי נמוך מאוד מאוד שנובע ממודעות עצמית נמוכה גם ואת זה הפסיכיאטר יודע כי הוא למד שזה חלק מהמאפיינים שגורמים למחלות נפש רבות כל כך. הסיבות לדימוי עצמי כל כך נמוך ולמודעות עצמית נמוכה ולחוסר יכולת לראות את המציאות האמיתית (שבעצם מדובר באדם שלא חסר לו כלום באופן אובייקטיבי ואפילו יש לו מעבר לממוצע) יכולות לנבוע מהרבה גורמים כגון: תורשה, ילדות לא מוצלחת, התעללות, ואולי תנאים סביבתיים קשים במיוחד. אני מניח (וזה מה שקורה במציאות הרבה פעמים) שאילו הרבה מחולי הנפש הכרוניים והקשים היו מגיעים במקרה רק לטיפול פסיכלוגי מקצועי ומסור(אפילו ללא תרופות כלל) לפני ההתרסקות הטוטאלית, ובטיפול הזה היו מראים להם את הצדדים הכל כך חיוביים שבהם, אין לי ספק שבבתי החולים הפסיכיאטרים היו הרבה פחות חולים ובעולם היו הרבה יותר אנשים מאושרים. אין זה אומר שבעולם כל האנשים הבריאים מודעים לעצמם וליכולות שלהם (אבל בכל זאת הם נשארים בריאים וכלום לא קורה להם). אבל לפי דעתי הדרך הבריאה והרצויה שתביא לחיים טובים ופרודוקטיביים ומספקים מכל הבחינות היא הדרך "דע את עצמך": דע את החסרונות ואת היתרונות שלך(תיהיה ער לכך), תכיר את הנקודות חולשה וגם את הצדדים החיוביים שבך וכך תוכל לנוט את דרכך בעולם באופן הרבה יותר בטוח ובהצלחה יתרה והסיכוים ש"תיפול" פיזית (כי יש אנשים שגם פיזית לא יודעים את הגבולות שלהם) או נפשית יקטנו באופן משמעותי ביותר. הערכה נכונה של בן אדם את עצמו יכולה לנוע בין שתי קצוות ניגודיים בהחלט: מהצד התחתון יש דימוי עצמי נמוך, שנובע ממודעות נמוכה( במקרה ומדובר באדם שהזכרנו לעיל:אדם עם יכולות נורמליות ולפעמים גבוהות מהנורמל) ,שזה דבר חולני שיכול להביא לתוצאות חמורות ביותר( כגון בעיות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות במצב קיצוני) ומהצד העליון יש יוהרה ושחצנות שגם הם בעיות חמורות לא פחות( שבהם האדם בעל מודעות עצמית אבל לא נכונה) וחושב שהוא הכי טוב, שלא צריך להקשיב לאף אחד, שלו זה לא יקרה ועוד כהנה וכהנה ושבסוף גם הוא( השחצן והיוהרה) עלול למצוא את עצמו במפח נפשי או פיזי. בין שתי הקצוות של הערכה עצמית כתוצאה ממודעות האדם לעצמו ולסביבתו נמצא טוח רחב של נורמליות(הערכה עצמית נורמלית) שכל אחד מנצל אותו באופן אינדיבידואלי, יש כאלו שמגלים מיד במה הם חזקים וטובים ומכירים בעובדה ובחשיבות של זה גם לעצמם וגם לאנשים הסובבים אותם ואם זה משהו שהם טובים בו מעל הממוצע כמו דוגמנית עם גוף יפה במיוחד או איש מקצוע שמיצטיין בתחומו הם מפלסים את דרכם בעולם בהצלחה רבה. אבל אם זה אדם רגיל ללא יכולות מעל הממוצע, הערכה עצמית נורמלית מהוה מעין חיסון ומכניסה פורפורציות לחיים: אם רומן מסוים עם בחור או בחורה לא צלח אז חושבים אופטימי: יש עוד הרבה בחורים ובחורות בעולם, אם נכשלים ברכישת מקצוע ספציפי זה לא סוף העולם: אולי הלכתי מעבר ליכולות שלי וכו" ולכן "דע את עצמך" זה משתלם. על החתום סימון( שם בדוי השם האמיתי שלי הרבה יותר יפה)

שלום סימון, לדעתי, ראוי להזכיר, כי מעבר לעובדות שהבאת, אל תשכח שכל האנשים שציינת היו מפורסמים, או מאד מוכרים. כולם נחשפו לסביבה בצורה יוצאת דופן ולא הייתה להם ולו שמץ של פרטיות. לדעתי, גם לעובדה זו יש כדי לתרום למצבם הנפשי, ולתסבוכת הרגשית שלהם. מעבר לכך, אנשים מחוננים רבים עשויים להיות יוצאי דופן בחברה, דבר שעשוי להקשות מאד ולערער את בטחונם. מה דעתך?

קרא בעיון! הכרה עצמית-הכרת ערך עצמו, הערכת אדם את מהותו, כשרונותיו, יכולתו, שאיפותיו ותפקידיו כלפי החברה(מילון אבן שושן) שים מאוד לב לסוף ההגדרה:כלפי החברה. אם אדם עושה את מה שהוא עושה ולא משנה אם הוא מפורסם או לא והוא מרגיש את חשיבות מעשיו בחברה ואת ההוקרה שהחברה מוקירה לו על מעשיו, זה סוג של משוב(feedback) המשוב הזה כשהוא מתקבל ע"י האדם, גורם לאושר ולסיפוק ועושה את האדם מאושר יותר ומרחיק אותו מכל מיני חולאים ומחלות מרחק רב מאוד. זה ההבדל בין מודעות לבין חוסר מודעות