טרשת נפוצה

שלום אחותי חולת טרשת נפוצה מזה 12 שנים. בשבועות האחרונים חלה הערה משמעותית במצבה הגופני והרופאים שטיפלו בה בעצם הרימו ידיים. דם את הטיפול ה"תחזוקתי" (קורטיזון) כבר לא נותנים. הבעיה היא מצבה הנפשי. לדעתנו היא עדיין בהכחשה. אבל היא רבה עם כל העולם במיוחד עם ביתה בת ה 10 ועם בעלה, לא חוכנה לראות אנשים, היא נירגנת כל הזמן, על טיפול מקצועי אין מה לדבר. העניין הוא שאנחנו לא יודעים איך להחזיר לה את המוטיבציה לעשות דברים כמו לצאת לסרט, להרצאה, לקרוא עם בתה ספר, פשוט רצון להפסיק להתמכם לטלנובלות ולהבין שיש לה עוד כמה שנים לחיות וצריך לנצלם. אגב היא עדיין עובדת בחצי משרה. אז אם היא לא רוצה יעוץ מקצועי איך אפשר להחזיר לה את הסקרנות והחשק לצאת שוב לעולם? תודה שמרית

לשמרית שלום, דאגתך לאחותך חשובה במיוחד כאשר אין לה תובנה וראיה של מצבה. עם זאת הדברים מעט מורכבים, קיים קשר בין גוף ונפש והוא חשוב ביותר בטרשת נפוצה. גם קורטיזון יכול להשפיע על המצב הנפשי... את אומרת שאחותך מתפקדת באופן כללי, אז מדוע הרופאים הרימו ידיים? יש היום מספר תרופות חדשות לתרשת נפוצה. בקשר למצבה הנפשי, חשוב שמספר אנשים יכוונו אותה וידברו אתה על הנושא, לא צריך להתייאש, כל הזמן לטפטף שכדאי להגיע לטיפול ועם הטיפול היא תרגיש טוב יותר, אבל צריך לכך סבלנות ומספר אנשים שיכוונו לאותו הכיוון. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש